המציאות עולה על כל דמיון? מגפות קטלניות שיובילו לאפוקליפסה כבר הוצגו מספר פעמים על מסכי הקולנוע והטלוויזיה. כך היה בתחילת שנת האלפיים עם הסדרה ששודרה בערוץ הראשון "השבט".

התשתית לסיפור, הוא נגיף שפוגע בכל המבוגרים בכדור הארץ ומשאיר רק את הילדים (מצלצל לכם מוכר?), המצב מוביל לסוג של אנרכיה ויצירת שבטים של ילדים שנלחמים אלו באלו, בדומה קצת לספר (ובעקבותיו הסרט) בעל זבוב- שם האנרכיה והניסוי החברתי מתרחשים על אי, לשם נפלטים ילדים שמולטו מאימי מלחמת העולם השנייה כשלונדון הייתה מופגזת.

בדרך כלל תרחישים אפוקליפטיים כאלו היו דוגמה למוסר האנושי שהתפתח מעבר לתשתית הטבעית – בה אדם לאדם זאב למשל, כפי שטבע הפילוסוף תומס הובס. או כמשל לצבירת הכוח בחברה המודרנית ואיך הוא נעשה.

גם בתנ"ך אנחנו מכירים תרחישים כאלו- ראשיתם המבול של נח, מחיית סדום, והשליחות של יונה אל נינווה שהצילה את העיר בסופו של דבר. בכל אלו ההרס והחורבן היו קשורים בקשר הדוק עם התנהגות מוסרית קלוקלת (מכאן הניסיון הרבני להאשים מצעדי גאווה, שימוש באינטרנט וכ"ו כשיש אסונות כמו קורונה).

מסיפור המבול אנחנו מצוידים בהבטחה כי לעולם לא יומת אסון שכזה על כלל האנושות (ועולם החי). אפשר לצאת מעודדים מכך בהחלט. הגם כשיש ידיעות, (שוב) על אסטרואיד שיתנגש בעצמה בכדור הארץ.

למה לנו להידרש לסדרות שעסקו בזה? הסופר ז'ול וורן כבר חזה את המצאת הצוללת ונחיתת האדם על הירח, ובלי השוואה יוצרי משפחת סימפסון חזו את בחירתו של דונלד טראמפ כשזה היה רק כוכב ריאליטי עשיר – לנשיא ארה"ב. אז בואו נמשיך:

הסרט 'התפשטות' שיצא לאקרנים ב2011- מדבר על החוק והסדר שמתרופפים שעה שפורצת מחלה שמתחילה שימו לב בהונג- קונג שבסין ומשם היא מתפשטת, וזה לא הסוף; מקורה של המחלה – לא תאמינו: בנגיף שהחל מעטלף.

הסרט מפגש קסנדרה' מ- 1979 מתאר משהו מעניין, התפרצות של נגיף מסוכן כאשר בסופו של דבר רק שלושה מהחולים מתים כתוצאה מההתפרצות ואילו מרבית ההרוגים מוצאים את מותם בשל הניסיונות האלימים של הרשויות למגר את המחלה בכל מחיר.

הסרטים '12 קופים' ו'התפרצות', מדברים על הפצה מכוונת של נגיף שיוצאת מכלל שליטה. מה שמוחות קונספרטיביים במיוחד חושבים עכשיו על סין, או על ארה"ב שהפיצה זאת בסין בגלל תחרות הסחר.

סרטים כמו 'אני האגדה' ו'מלחמת העולם ה-Z'  הנפגעים מהנגיף הופכים לזומביים – נראה שזה לא התרחיש כרגע..

עיקר הבהלה שלנו מהתפשטות כמו קורונה, זו אי הוודאות. מעבר למניין החולים והפחד מהיכן זה יכול להגיע אלינו ולקרובים אלינו, אנחנו מפחדים שהסדר החברתי סביבנו יתפורר. שזה ימוטט את הכלכלה כפי שהבורסה אותתה לנו הבוקר, שזה יוביל לביזה, שהביטחון האישי יפגע, שיהיה עומס על בתי החולים וכל התרחישים האפוקליפטיים ביותר אנו יכולים לעלות על הדעת.

כרגע עם בשורת עצירת הלימודים אנחנו בקושי מתמודדים ואין לנו מושג בעיקר- כמה זמן המשבר הזה עלול להימשך. לאט לאט תיווצר לנו שיגרה שבתוך אי הוודאות.