יומן בחירות: עוד יומיים והחיזור אחר הקול הדתי נמשך - סרוגים

יומן בחירות: עוד יומיים והחיזור אחר הקול הדתי נמשך

מה הקשר בין בנימין נתניהו לאלעזר שטרן? מי סקטוריאלי? והאם הציבור הדתי נאבק על דעתו והשקפת עולמו, או על אינטרסים צרים?

יומן בחירות: עוד יומיים והחיזור אחר הקול הדתי נמשך
  מחזר במרץ אחרי הקול הדתי (צילום: פלאש 90)

יומן בחירות חדש, שבוע חדש, והפעם נעסוק בחיזור אחרי הקול הציוני-דתי בעלוני השבת.

אי אפשר להתעלם מכך שכל המפלגות ניצלו את עלוני השבת כדי לחזר אחרי הקהל הציוני-דתי. חלק מהמפלגות קיבלו במה "און דה האוז", אולי אפילו ביוזמת מערכות העלונים. וחלק שילמו בכסף מלא עבור עמוד פרסומת, כדי להבטיח שאפילו בשבת לא נימלט חלילה מהבחירות.

מילת המפתח: סקטוריאליות

ראש הממשלה נתניהו, שנמצא במוצאי קמפיין מכוער שבו השמיץ את הציונות הדתית ורמס את כל היקר לה, פנה אל הציונות הדתית בשתי טענות. באחת עוד נעסוק בהמשך, אבל העיקרית שבהן: הפסיקו להיות סקטוריאליים. בואו למפלגה המנהיגה את המדינה והצטרפו להנהגת המדינה.

בנימין נתניהו פנה אל הציבור הדתי וביקש ממנו להפסיק להיות סקטוריאלי. זה דבר נכון וטוב, אלא שבנימין נתניהו פונה אל הציוני הדתי החדש בטיעונים שיכולים להיות יפים ורלוונטיים אילו עמד מולו הציוני הדתי הישן.

אצל הציוני הדתי הישן, להיות דתי היינו לשמור שבת, להניח תפילין, לתקוע בשופר, לאכול מצה בפסח ולצום ביום הכיפורים. להיות ציוני היינו להקים מדינה ולתרום לה. הדת אצלו היא משהו אישי, וממילא סקטוריאלי. המפלגה הציונית הדתית הישנה היתה שותפה בהנהגת המדינה, אבל דאגה בעיקר לאינטרסים של ציבור בוחריה: שמי שירצה יוכל ללמוד תורה, להניח תפילין וכו'. הם ייצגו עדה ולא דעה. הם לא באו להפיץ בשורה כלשהי, הם באו לדאוג לכך ששולחיהם יוכלו להמשיך לשמור שבת ולתקוע בשופר.

אצל הציוני הדתי החדש התורה היא אמונה והשקפת עולם. להיות דתי היינו להאמין שהעולם שייך לקב"ה וצריך להמליך אותו על העולם. כלומר: להביא לכך שעם ישראל ישמור שבת, ילמד תורה, יאכל מצה בפסח ויקים בארצו מדינה ברוח התורה. הציוני הדתי החדש מייצג דעה ולא עדה. נציגיו לא באו לדאוג לאינטרסים של העדה, אלא לקדם את הדעה שהם מאמינים בה. אין כאן חלוקת תפקידים בין הגדולים שיקדמו את הדעה לבין הקטנים שידאגו לעדה. יש כאן כוח שנאבק בזירה הפוליטית על דעתו. כמו שהליכוד נאבק על דעתו שהמדינה צריכה להתנהל בצורה קפיטליסטית ובטחוניסטית, והעבודה נאבקת על דעתה הסוציאליסטית, והתנועה נאבקת על דעתה ששלום יבוא ע"י מו"מ, כך נאבקת הציונות הדתית על דעתה שבארצו של ה' צריכה לקום מדינתו של ה'.

אמור מעתה: הבית היהודי איננו מפלגה סקטוריאלית. הוא מנהל מאבק על דעה.

מי מנהל את המאבק על הדעה

למאבק הזה שותפים נפתלי בנט, משה פייגלין, אורית סטרוק, הלל הורביץ, אורי אריאל, ציפי חוטובלי, אורי אורבך, יולי אדלשטין, ואחרים. לא להתבלבל, כל אלה לוחמים יחד שכם אל שכם למען מטרה אחת. כמו כל צבא לוחם – יש בו לוחמים בכלי נשק שונים ובתפקידים שונים. הללו משתמשים במאג והללו בM16. (ויש גם ג'ובניקים כמוני שתורמים למלחמה מהכורסא הנוחה שמול המחשב). ההבדל בין משה פייגלין וציפי חוטובלי לבין אורי אורבך ואורית סטרוק הוא טקטי ולא אסטרטגי, הבדל טכני קטן מאד, וממש ממש ממש לא חשוב. הם נלחמים יחד בכלים שונים, ונאחל להם שיעבדו בהצלחה מרובה ובשיתוף פעולה לאורך כל הקדנציה. ושישכחו את המאבק הטיפשי שהם ניהלו ביניהם בשבועות האחרונים.

המחנה הדתי הוא לא עדה, הוא דעה!!! ועל דעתו הוא נאבק.

אלה אנשים שמאמינים שהמדינה צריכה להתנהל בדרך שקבע הקב"ה. זוהי דעתם. יש שתי דרכים להגיע לזה. או להכנס למפלגה הגדולה ולהשפיע מבפנים כך שזו תהיה המפלגה שתאמין שאת המדינה יש להנהיג בדרך הקב"ה, או ללכת למפלגה המאמינה בדרכו של הקב"ה ולהפוך אותה למפלגה הגדולה. יש כאן שתי דרכים, הללו מעדיפים את זו והללו מעדיפים את זו. זוהי מחלוקת טכנית וטקטית ולא אידאולוגית. חבל שהמחלוקת הטכנית והלא-חשובה הזאת מתדרדרת לשנאה ולמריבה טפשית.

ומי בכל זאת סקטוריאלי

מצאתי בעלוני השבת גם את אלעזר שטרן, שכתב (בפרסומת ששולמה בכסף מלא): "אתם המתגעגעים לציונות הדתית של פעם, זו השפויה, עם הערכים שקיבלנו בבני עקיבא… אני אייצג אתכם בתהליך המדיני בו.. נלחם על פתרון שתי המדינות. נשמור מכל משמר על ירושלים ועל גושי ההתיישבות… והכל בדרך של "שביל הזהב" הציוני דתי המאחד, מחבר ומוביל, ולא בדרך של משיחיות לאומנית וקיצונות דתית".

הרי לפנינו דתי סקטוריאלי, שרוצה להחזיר אותנו אל הציוני הדתי הישן, חסר ההגיון, זה שמתפשר על ערכיו ואמונתו ולא באמת מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח.

התגוננותו של ראש הממשלה

עוד נשוב להבדל בין הציוני הדתי החדש לבין הציוני הדתי הישן. אבל בינתים נתמודד עם טענה אחרת שטען ראש הממשלה (ואחרים) בראיונות ועלוני השבת. ראש הממשלה יודע היטב שמה שמבריח ממנו את בני הציונות הדתית הוא לא רק מפלגות אחרות, אלא גם מעשיו שלו. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

הציבור הדתי ברח מהליכוד, משום שהוא מתקשה לסלוח על הריסת מאחזים ויישובים, על הכניעה המבישה לביידן והקפאת הבניה בירושלים ובישובים, ובעיקר – על נאום בר אילן.

לכן מדגישים נתניהו ואחרים שמדינה פלסטינית ממילא איננה עומדת על הפרק. כך שזה בכלל לא משנה שנתניהו תומך בה ואנחנו מתנגדים. אין פרטנר, אז זה ממילא לא רלוונטי.

נזכיר כי לאחרונה טענה ציפי חוטובלי טענה דומה, היא אמרה שנאום בר אילן אינו אלא מס שפתים לארה"ב, ואין מאחוריו כוונות רציניות. בליכוד מיהרו להכחיש: אביגדור ליברמן אמר באספת בחירות שהממשלה החדשה תהיה מחוייבת לנאום בר אילן.

יטען הטוען: מה רע בזה? אדרבה, במקום לצעוק בקולי קולות שאנחנו נגד מדינה פלסטינית, בואו נשדר כלפי חוץ שאנחנו בעדה, ובשקט בשקט נמנע אותה. ממילא היא לא תקום.

זאת טענה לא נכונה. להצהרות יש חשיבות ממדרגה ראשונה. תהליכים פוליטיים ארוכי טווח מתחילים בהצהרות, שמתבשלות אט אט לכלל תהליך בשטח. אם תתגבר בתודעה הלאומית ההכרה שאנו הולכים לקראת מדינה פלסטינית – בטווח הארוך היא אכן תקום.

יש לצפות שהפוליטיקאים שלנו ידאגו להעביר החלטת ממשלה ברוח הניסוח: "הממשלה תקצה משאבים כדי לקבוע עובדות בשטח ולהבטיח שמדינה פלסטינית לעולם לא תוכל לקום".

תהפוכות הבית היהודי, והציוני הדתי החדש, בנימה אישית

לפני ארבע שנים, כאשר נעשה הנסיון הקודם לאחד את הבית היהודי והאיחוד הלאומי, פרסמתי מאמר בהצפה ז"ל. בו ניתחתי את המהלך, שבסופו של דבר כשל. לפני שנה, כאשר אורי אורבך קרא להתפקד לבית היהודי, כתבתי לו את התגובה הבאה:

בגליון הקודם כתב אורי אורבך על התהליך ההיסטורי חסר התקדים שעובר על מפלגתו. מפלגה שמעולם לא קיימה פריימריז, עומדת לעשות זאת לראשונה בתולדותיה! לכאורה מהלך מצויין, ויש לשבח עליו את המפלגה. (אמנם, השריון לנשים קצת פחות מוצא חן בעיני, אבל מילא, שיהיה). פריימריז הוא מהלך מצויין, שכן הוא נותן לציבור שאותו אמורה המפלגה לייצג, לקבוע מי ייצג אותו. כך יהיו הנבחרים נבחרים ע"פ רצון הבוחרים ומחוייבים להם.

ובכל זאת, צר לי לקלקל את החגיגה, ולשאול מדוע לא התקיימו במפלגה הזאת פריימריז עד היום, ומדוע היום הם כן מתקיימים.

התשובה לכך היא פשוטה: עד היום נוהלה המפלגה ע"י עסקנים-תככנים מומחים, שיודעים היטב להתנהל מול מרכז מפלגה, אבל לא מוכנים שהציבור כולו יקבע את הרשימה לכנסת, כי אז, רחמנא ליצלן, יכנסו לכנסת הנציגים שהציבור מעוניין בהם.

ומה השתנה היום? מה שהשתנה הוא שרבים מהאגף הימני של הציבור הדתי לאומי התפקדו בינתים לליכוד, ולכן הם אינם יכולים להתפקד גם לבית היהודי. כעת יכולים עסקני הבית היהודי לנהל פריימריז ללא חשש. בסוף הם עוד יטענו בעזות מצח שהציבור אמר את דברו. אמנם התוצאה בקלפי תהיה פחות מנדטים לבית היהודי, אבל מה זה חשוב? העיקר שהם בפנים.

אני, על אף שאני כבר חבר במפלגה אחרת, מוכן בהחלט להקשיב להצעות שיש לבית היהודי להציע לי. בעיני מפלגה היא לא בית ולא קבוצת כדורגל וגם לא קבוצה מסויימת שאני אמור להעריץ, ולחוש כלפיה תחושת הזדהות. בעיני מפלגה אינה אלא כלי להגשמת ערכים. הערכים הם העיקר והמפלגה היא טפל, היא אינה אלא כלי. ביום הבחירות, אני מוכן לבחור מבין הכלים שיציעו לי, את הכלי היעיל ביותר להגשמת הערכים שאני מאמין בהם. אבל כמו שזה נראה כרגע, לא נראה לי שזה יהיה הבית היהודי. בבית היהודי לא צריכים פריימריז. גם בלי פריימריז הם יודעים היטב מהו ההרכב שהם צריכים להציג כדי שהציבור הדתי לאומי יבחר בהם בהמוניו. אבל לא כ"כ נראה לי שהם יעשו זאת. פשוט, יש שם כמה אנשים שבעבורם מפלגה היא לא בית, לא קבוצת כדורגל וגם לא מכשיר להגשמת ערכים, היא פשוט מקום עבודה.

עד כאן כתבתי לפני שנה. יקרא הקורא וישפוט היכן אנחנו היום.

עוד על עלוני השבת

האמת, יש עוד הרבה מאד מה לכתוב על עלוני השבת האחרונה והפוליטיקה, אבל מישהו מהקוראים בכלל עוד עדיין איתי? הלו, אתם עוד שם? העמסנו מספיק. נתראה בע"ה מחר.

היומנים הקודמים: ז שבט: הליכוד מפחד ונתניהו מרגיע. ו שבט – תוקפי המפלגות מחזקים אותן. ה שבט – מי הורס את המדינה למען מפלגתו. ד שבט – ההשמצות ההדדיות נמשכות ג שבט – מי ירויח ממחלתו של הרב עובדיה ב שבט – הליכוד קונה קולות. כט טבת – השמצות הדדיות ודאגה לכבוד. כח טבת – המערכת בשיאה והבחירות קפאו. כז טבת – בתשדירי המפלגות הדתיות אין אלהים. כו טבת ניתוח תשדירי התעמולה. כה טבת – גוש השמאל לא יחזיק מעמד. כד טבת – המשמעות של גוש חוסם משמאל.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
אין לדתי מה לחפש בליכוד שמשדר אנטי דת ואפילו כפירה
שני | 20-01-2013 7:51
כשהליכוד תוקף את דברי ג'רמי גימפל על אפשרות בנית בית המקדש על הר הבית ושהגויים יבואו למקדש, הוא כופר בכל בתפילתינו שלש פעמים ביום באמור בנבואות ובפרקי תהילים. מצע הליכוד קובע שכל צעיר יתגייס בגיל 18 ושולל דחיה בשל לימוד בישיבה כולל ישיבות הסדר,או ישיבות כמו מרכז הרב והוא יותר גרוע מזה של העבודה. הליכוד בעד תחבורה ציבורית בשבת נליכוד חוקק חוק של נישואין אזרחיים בישראל, הליכוד פגע בבתי נדין הרבניים ואין למעשה כיום בית דין גדול. מה יש לדתי להצביע ליכוד
2
אני מצביע מרצ - בגלל הערכים
ציוני-דתי | 20-01-2013 9:19
הח"כים של מרצ מגשימים כל יום את הערכים עליהם גדלנו כולנו: ציונות ואהבת הארץ, חינוך לערכי היהדות הציונית, רדיפת שלום וחיזוק הבטחון, שמירה על הטבע והסביבה, עזרה לזולת ודאגה לחלש, ואהבת לרעך כמוך, צדק חברתי. חשוב לזכור שבמוסדות מרצ תמיד היו נציגים דתיים אורתודוכסיים !
3
אני לא מרגיש שהליכוד "מחזר" אחרי הקול שלי- להיפך!
| 20-01-2013 11:42
הליכוד עושה הכל כדי שאני לא יצביע בשבילו. כמתפקד ליכוד אני בכל זאת אצביע ליכוד אבל זה יהיה קשה מאוד
4
חייבים לצאת מהחושך
גיא | 20-01-2013 16:03
בוחרים מפלגת אור, ואומרים די למוסדות שמעודדים בורות ומטפחים עוני. אומרים די לדיכוי נשים ויצירת בדלנות. אומרים די למניעת חינוך ראוי מילדים. אומרים די למוסדות ששוללים את זכויות האדם מהאזרחים. אומרים די למוסדות שמתנגדים לערכי הדמוקרטיה וההומניזם. הגיע הזמן להכניס אור לכנסת, ולחייהם של מיליוני אנשים.
5
לא חושביים פעמיים מחר בקלפי רק.....
שילי | 21-01-2013 13:51
שס!!!!!!!!!!!!!!!! בשביל התורה! בשביל ההלכה! בשביל גדולי הדור! בשביל האחדות בעם! בשביל גאולה! בשביל אהבת ישראל! בשביל אמונת חכמים! שכינה מדברת מגרונם של צדיקים.... מי שבוחר שס בוחר בהקב''ה!!!!! תחשבו טוב שלא יהיה מאוחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!