כבוגר מערכת הבחירות הקודמת, אני זוכר היטב את הפחד בעיניהם של המועמדים הדתיים, בכל פאנל בחירות, מפני השאלות בסוגיית הלהט"בים, שאלות שתמיד הגיעו בכל פאנל, בדרך כלל מיד בהתחלה. הפחד הזה היה מנת חלקם גם של המועמדים הדתיים בליכוד ואפילו ב'כחול לבן'. הפחד הזה נבע מכך שהם ידעו שמהשאלות הללו אין להם סיכוי לצאת בשלום כי בסוגיה הזאת, כשאתה דתי והקהל שלך לא (או שהקהל דתי אבל יש תקשורת), כמעט כל התשובות 'לא נכונות'.

אני זוכר במיוחד פאנל אחד בתיכון 'אשל הנשיא' שבו חצי מזמן השאלות הוקדש למתקפה חריפה של התלמידים כלפי מועמד הליכוד הדתי שלמה קרעי. בכתבה שפורסמה כמה ימים לפני כן קרעי ביקר את מצעד הגאווה. התיכוניסטים לא הרפו ממנו עד שבשלב מסוים הוא הכריז: "אני לא רוצה להתייחס יותר לנושא הזה".

ההתבטאות של הרב רפי פרץ לא הייתה טובה. לא הייתי מתבטא כך, אבל חלק מהתגובות המתלהמות לדבריו, בעיקר אלו שבאו מאישי ציבור, מטרידות יותר. התחושה של רבים מאישי הציבור הדתיים היא שאין להם סיכוי להביע עמדה מורכבת בסוגייה הזאת. אם הם לא יישרו קו עם כל דרישות הקהילה הלהט"בית. אפילו אם רק יעזו להסתייג ממצעדי הגאווה, הם יסומנו מיד עם כוחות החושך.

הפחד הזה של אנשים דתיים להתבטא בסוגיית הלהט"בים, מזיק לחברה הישראלית לא פחות מהתבטאויות בעייתיות כלפי הלהט"בים. הוא גורם לכך שהקול הדתי היחידי כמעט שנשמע בסוגיה (מעבר לקולם של אלו שמיישרים קו לחלוטין עם העמדה הליברלית), הוא הקול הבעייתי והפוגעני של גופי הקצה החרדליים – חזון, ליבה, והמפלגה החדשה מבית הר המור. גם התגובה של גופי הקצה, היא תגובה היסטרית, שמעידה על פחד. פחד של אנשים שאיבדו את הביטחון העצמי שלהם, להביע עמדה מורכבת.

לא מזמן התווכחתי עם אחד מהרבנים באותם גופים בעקבות סירובו לנהל שיח פומבי עם אחד מנציגי הקהילה הלהט"בית. אמרתי לו שהסירוב הזה מעיד על חוסר ביטחון עצמי ועל פחד להתמודד עם עמדות אחרות. כעסתי עליו שהוא לא מוכן לשיח הזה, אבל אחרי מה שהרב פרץ חווה השבוע, אני מרגיש שאיבדתי חלק מהטיעונים באותו ויכוח.

אם אמירות מורכבות בסוגיה הלהט"בית יענו בהתלהמות, דרישה לפיטורין, והעמדה מידית לעמוד הקלון, הם פשוט ייעלמו מהשיח, והקולות היחידים שישמעו מהעולם הדתי בסוגיה זו יהיו של אנשי הקצה – קולות חד ממדיים, פוגעניים, ונטולי אמפתיה שרק יעמיקו עוד יותר את הקיטוב. הבקשה הזאת היא מכולנו – תנו לאנשים לדבר עד הסוף, תקשיבו להם, גם אם העמדה שלהם קצת שונה ומורכבת ובעיקר אל תנסו לתפוס אותם במילה. תשאלו. תבררו. נסו להבין. אסור שהפחד הוא זה שימשיך לנהל אותנו בשיח הציבורי.

=======

אלישיב (שיבי) רייכנר הוא עיתונאי 'מקור ראשון', סופר, פעיל פוליטי וחברתי דתי-לאומי.