שו"ת גיוס המונים/ הרב שלמה אבינר

שו"ת גיוס המונים/ הרב שלמה אבינר

האם מותר לצאת למימון המונים לפרוייקט שמישהו אחר כבר מגייס עבורו כספים? האם יש כאן דין של היורד למלאכת חברו? הרב שלמה אבינר משיב

האם מותר לצאת במימון המונים לפרוייקט שכבר קיים?
  (צילום: שאטרסטוק; תמונה קטנה: יוסי זמיר/ פלאש90)

שיטת גיוס כספים לארגוני צדקה, לישיבות, מוסדות חינוך, מיזמים התיישבותיים וכו', שבהם פונים אל הציבור לתרום, כל אדם שיש לו עניין במיזם תורם כפי נדבת ליבו, והתרומות מצטרפות לסכום יעד לצורך השלמת המיזם. לעיתים שתי עמותות ציבוריות קבעו קמפיין לאותו היום, ואז עולה טענה, שהאחת נוגעת בתורמים הפוטנציאליים של השניה. מה שנקרא בהלכה יורד לאומנותו של חברו. האם כאשר האמת מהם יצאה ראשונה בהכרזה שזהו יום גיוס ההמונים שלה לפני השניה, השניה צריכה להימנע לצאת לקמפיין?

הכלל "היורד לאמונתו של חברו" לא שייך כאן, כי התורמים אינם שלו. אם יש לאדם עסק קבוע ובא מישהו אחר ופותח עסק מתחרה, אסור אם הוא מעיר אחרת. אבל אם הוא גר באותה עיר, מותר, כי העיר אינה שייכת לראשון. והוא הדין לענייננו, התורמים טובי לב אינם שייכים לאדם א' או לאדם ב'. מותר לכל אחד לבקש. עני שבא לעמוד במקום מסויים ברחוב, ועני כבר עומד שם הרבה זמן, לא יכול להבריח את השני. אמנם יש עושים כן, אבל זה לא ההלכה אלא בריונות. הרחוב אינו שייך לו. כל עני רשאי לבוא על חשבון אחר. וכן כל ארגון של חסד או ארגון אידיאליסטי יכול לבוא על חשבון אחר.

מה הדין אם עמותה אחת טוענת: מה איכפת לך לשנות ליום אחר?

כמו שתורם פלוני אינו שייך לאדם פלוני, כך הזמן אינו שייך לאדם פלוני. כנראה, יותר נוח להם אותו יום. אם הם רוצים, אפשר לוותר, אבל זה לא תמיד מעלה, כי הרי לא מדובר בכסף פרטי של אדם, אלא כסף למטרה ציבורית.

אבל האם ראש עמותה אחת יכול לבקש מעמותה שנייה להזיז את התאריך לפנים משורת הדין?

תמיד אפשר לבקש. אבל: א. אדם לא חייב לנהוג לפנים משורת הדין. ב.יתכן שיהיה הפסד לאותה מטרה. זה כמו חומרה שבאה לידי קולא, כמו שכתוב במשקל החסידות, מסילת ישרים פרק כ. כמובן, אם שתי העמותות מצטרפות ביחד לעמותה אחת, מה טוב ומה נעים, גם בעיני התורמים. אבל בפועל עמותה אחת מתחלקת לשניים, יותר מאשר שתי עמותות מצטרפות ביחד. ומה שעמותה אחת מבקשת מעמותה שנייה להזיז לפנים משורת הדין, גם הראשונה יכולה להזיז את התאריך שלה לפנים משורת הדין.

ומה אם טוענים: השקענו יותר כסף מהם?

יתכן בהחלט. מכל מקום צריך בדברים כאלה גם אמונה ובטחון בד' ולא להיכנע. כתוב במסילת ישרים פרק יא: "אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא (יומא לח, ב), והכל כאשר לכל מד' הוא, כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל, והוא מה שיעד לנו הנביא על הזמן העתיד שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המידה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה, והוא מה שכתוב (ישעיהו יא, יג) וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה וגו', הוא השלום והשלוה אשר למלאכי השרת, אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועליזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם".

ומה אם ראש עמותה טוען: לא תראו מזה ברכה. האם יש לחשוש מזה?

מי שאומר דבר כזה הוא שצריך לחשוש, כי מי שמקלל את חברו שלא בצדק, הקללה חוזרת אליו. הזוהר. ספר חובות הלבבות, שער הזכירה ז'.  ספר חסידים. מגיד מישרים לרבי יוסף קארו. מובא בספר שמירת הלשון. לכן המקולל יתפלל ששום דבר לא יקרה למקלל.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
כיפה סרוגה מטמאים את ישראל בשוחד מרמה והפרת א
צוללת | 13-06-2019 15:31
ממליכים שחיתות על בני ישראל... טומאה ושפלות.