הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל שנפטר אתמול (ד') נחשב כמנהיג הפלג החרדי ליטאי והוביל קו הלכתי מסתגר ושמרני, שהיה מנותק, לפחות למראית עין, מהרבנות הראשית לישראל וממוסדות המדינה.

לא תמיד היה הרב אלישיב מרוחק ממוסדות המדינה. עד לשנות השבעים, הוא אפילו כיהן כדיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית, כשבמשך קרוב לשני עשורים כיהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

מה שהביא לטריקת הדלת של הרב, למוסדות הרבנות הראשית, היה פסק "האח והאחות" בו פעל הרב הראשי דאז, הרב שלמה גורן, להתיר מממזרות משני אחים, שאחד מהם היה בכיר במערכת הבטחון.

הרב אלישיב ראה בכך כניעה של עולם התורה בפני תכתיבים חיצוניים, כשהתנהלותו של הרב גורן מביאה אותו להתפטר מבית הדין הגדול ובכך לעזוב את מוסדות הרבנות הראשית.

מקורב לרב קוק

עד כמה התרחק הרב מהציונות הדתית, אפשר ללמוד מכך, שבצעירותו הוא היה לומד יחד עם הראי"ה קוק כל לילה בחברותא.

הרב קוק, היה חברותא בלימודי הנסתר של סבו, הרב שלמה עליאשאוו, בעל 'לשם שבו ואחלמה', מגדולי המקובלים של מזרח אירופה, עוד בליטא.

ההיכרות עם הראי"ה קוק, סייעה למשפחה, וכשהיה הרב הראשי לארץ ישראל, סייעה השתדלותו בהשגת אשרות עליה (סרטיפיקטים), ובשנת 24' עלתה המשפחה לארץ. עם הגיעה שינתה המשפחה את השם לשם משפחתה של האם לפני הנישואין, כדי שגם משפחתה תוכל לעלות לארץ.

את השידוך של הרב אלישיב, יזם בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, כשהכלה היא בתו של הרב אריה לוין. את החופה והקידושין ערך הרב קוק בירושלים. בייחוס זה השתבח הרב אלישיב כל ימיו.

עד סוף ימיו התייחס הרב אלישיב בכבוד רב לרב קוק, וביטל כל ביקורת שמתחו עליו גורמים חרדיים, וכינה אותו קדוש.

קו שמרני ומחמיר

פרישתו מהרבנות הראשית לישראל, אותה הקים הרב קוק, סימנה את המפנה בציבור החרדי, לפיו הרבנים הגאונים הגדולים, אינם פועלים במסגרת הרבנות הראשית, אלא מקימים אלטרנטיבה רבנית חיצונית.

בכינוס היסוד של 'דגל התורה', בהנהגת הרב שך הגיע גם הרב אלישיב, והשתתף בישיבות למרות שלא היה חבר מן המניין במועצת גדולי התורה של "דגל התורה". בעשור האחרון, לאחר פטירת הרב שך, היה הרב אלישיב לסמכות העליונה של הציבור הליטאי, והוביל את הציבור החרדי לכיוון שמרני, מסוגר ומחמיר, שאינו מתחשב בהחלטות הרבנות הראשית לישראל ולעיתים אפילו פוסק נגדן במובהק.

הוא התנגד להיתר מכירה בשנת השמיטה ותקף את הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב בקשי דורון, שפסק בשיטת הרב עובדיה יוסף להתיר את הדבר. הרב אף פסק כי יש להכשיר כלים בהם בושלו ירקות ופירות מהיתר המכירה. יש הטוענים כי בחר לתמוך ברב יונה מצגר, לתפקיד הרב הראשי לישראל, כדי שהרב יעקב אריאל לא ייבחר ויקדם את נושא היתר המכירה.

למרות שתקף את המפד"ל על הצטרפותה לממשלה בה חברה גם 'שינוי' של טומי לפיד, הכריע הרב בעד כניסתה של 'דגל התורה' לממשלת שרון ואישור תקציב המדינה של שנת 2005, מה שנתן לשרון את האפשרות להוביל את המהלך של ההתנתקות. הח"כים החרדים אמנם הצביעו נגד התוכנית, אך נשארו בממשלה גם בזמן הגירוש. על הציבור החרדי נאסר להשתתף בהפגנות ובמחאות נגד הגירוש.

בשנים האחרונות, היו טענות לפיהן אנשי לשכתו של הרב מנהלים את חצרו ומנטרלים את הרב משמיעת עובדות בנוגע לפסקי הלכה. טענות כאלה, העלה העיתונאי אלישיב רייכנר, כשתיאר בעבר, איך התנהלה הפגישה של תושבי גוש קטיף בביתו של הרב אלישיב, לפני אישור תוכנית ההתנתקות.

אי אפשר לומר על הגאון הליטאי שגר בשכונת מאה שערים, כי הוא היה ציוני דתי או אפילו קרוב לכך. אבל קרבתו לרב קוק ולרב אריה לוין ומן הסתם גם לרב צבי יהודה, יכולה הייתה למנוע את הניתוק ההלכתי והמחשבתי בין שני הצבורים.

מי יודע איך הייתה הנהגתו ופסיקותיו, ובפרט, איך הייתה החברה החרדית מתייחסת לרבנות הראשית לישראל אם הרב אלישיב עדיין היה חלק מהמערכת.