ביקורת סרטים: הספר הירוק • בדרך לדרום, נפטרים מהגזענות!

לאחר שהפך לזוכה הגדול של גלובוס הזהב, "הספר הירוק" המביא את נושא הגזענות מזווית קצת אחרת מגיע למסכים אצלנו. שלחנו את מבקר הסרטים שלנו לראות את הסרט ולבדוק אם יש סיכוי גם לאוסקר

ביקורת סרטים: הספר הירוק • נפטרים מהגזענות!
  (צילום: יחצ)

פיטר פארלי, הבמאי של "הספר הירוק" יודע לעשות קומדיות רומנטיות וקומדיות. "אני, עצמי ואיירין", "טיפשים בלי הפסקה", "משתגעים על מרי" ועוד. אבל הפעם, מדובר ב"ברומנס", (חיבור של ברו-אחים ורומנס-רומנטיקה).

בד"כ, אפשר לקחת את ה"ברומנס" לכיוון השטויות המוגזמות (כמו רוב הסרטים של אדם סנדלר וחבורתו, "לדפוק חתונה" או ב"בדרך לחתונה עוצרים באיפשהו"), ואפשר לקחת את זה לכיוון של דרמה רומנטית, בלי הרומנטית. פשוט חיבור בין שני גברים. 'רעות' קוראים לזה.

הספר הירוק

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

הפעם מדובר בשני הפכים שמתקרבים. ואיך שאנחנו אוהבים את ההפכים שלנו מתקרבים זה לזה. הד"ר החכם, המחונן בנגינה על פסנתר שהולך ומתקרב לנהג/שומר הראש הטיפש אבל בעל חכמת חיים.



כל אחד מוותר קצת מעצמו בכדי להיות יותר קרוב לשני, כך שניהם לומדים על עצמם ועל העולם אל עבר עתיד טוב יותר, ברעות שיכולה להתקיים רק בין שני חברים טובים.

עד כאן יופי.

עכשיו, בואו נהפוך את התפקידים. הד"ר שחור, שומר הראש לבן, וכל הסרט באווירת "בלאק לייבז מטר". עוד פעם מנסים לדחוף לנו לגרון את האג'נדות הפרוגרסיביות על מי טוב, מי רע, מי טיפש ומי חכם. איך צריך לחיות ומה צריך לחשוב. יופי הוליווד, תודה באמת.

למזלנו, "הספר הירוק" לא מנסה בכל הכוח. הוא הולך בעדינות על התפר בין לחנך אותנו לבין לעשות סרט טוב. ובסוף יוצא לו סרט מתקתק, עם אווירה גזענית-לא-מודעת-לעצמה.

בכל מקרה, ד"ר שירלי (מהרשלה עלי המדהים שנותן משחק מרהיב במסגרת הדמות הלא ווואוו שנתנו לו) המפונפן, הפלצן והמתנשא, שוכר את טוני ליפ (ויגו מורטנסן) איטלקי ערס בכדי שינהג בשבילו במסע הופעות בדרום ארה"ב הגזענית של 1962.

מצד אחד, עצוב לראות את שיפולי ארה"ב הגזענית של שנות השישים. הסרט נופל מדי פעם באווירת יתר של "נו-נו-נו!", אבל זה לא פוגם מדי בסרט.

פעם, עוד ידעו לעשות סרטים שמדברים על הגזענות של דרום ארה"ב, מבלי לשים את דגל חינוך הציבור בראש התורן. סרטים כמו "מיסיסיפי בוערת" או אפילו "פורסט גאמפ". היום זה מתחיל להיות בלתי נסבל. ואולי אני עוסק בפוליטיקה על בסיס יומי וזה מפריע לי הרבה יותר. גם יכול להיות.

Viggo Mortensen stars as "Tony Lip" and Mahershala Ali as "Don Shirley" in GREEN BOOK.

ויגו מורטנסן משחק מוחצן מדי (לטעמי). קצת כמו שלוקחים שחקנים אמריקאים לשחק רוסים ויוצא להם מבטא מוזר ולא ברור. אבל אחרי כמה דק' זה עובר.

בסוף, מדובר בדרמה כיפית, עם הסתכלות על העולם מזווית קצת אחרת, עם משחק מעולה, אווירת שנות השישים ומוזיקה מעולה.
סרט מתוק אם מתעלמים חזק מהפרוגרסיביות.

#סולם_רייכרט

הטוב: מהרשלה עלי
הרע: המבטא של ויגו
המכוער: הוליווד הפרוגרסיבית.

ארה"ב | 2018 | 130 דקות

בימוי: פיטר פארלי | משחק: ויגו מורטנסן, מאהרשלה עלי

זוכה 3 פרסי גלובוס הזהב 2019 – התסריט, שחקן המשנה והסרט הטוב ביותר
פסטיבל טורונטו 2018 – זוכה פרס בחירת הקהל לסרט הטוב ביותר

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו