"יש סחף לכיוון בעייתי ואנחנו מנסים לעצור אותו"

הרב אברהם סתיו, שחיבר עם אביו הרב דוד סתיו את הספר 'אבוא ביתך', מתייחס בראיון לסרוגים למתקפות האחרונות על הספר, על ההרגשה שליוותה אותו לאורך תהליך הכתיבה עם אביו ואומר כי הוא מבין מהיכן הביקורות הקשות על הספר.

בוא נתחיל מהשאלה הכי בסיסית שיש: מה מטרתו של הספר? למה בחרתם לכתוב דווקא על נושא המשפחה והזוגיות?

"כתיבה של ספר מגיעה מתוך זיהוי צורך וחוסר שקיימים במציאות. וכשאתה מסתכל על הספרות ההלכתית הציונית-דתית, אתה יכול למצוא הרבה חומר על הלכות חגים ושמיטה, אבל מעט מאד ספרים רציניים שעוסקים בענייני משפחה. בתחומים הללו אנחנו נשענים בעיקר על הפסיקה החרדית והשמרנית, ועל שמועות שבעל-פה או תשובות קצרצרות של רבנים דתיים-לאומיים. והאמת היא, שדווקא בהלכות לולב אין כל-כך חשיבות לזהות החברתית-רוחנית של הפוסק, ואילו בדיני משפחה היחס של הפוסק לשינויים שעברה החברה המודרנית הוא קריטי. לכן בחרנו דווקא את הנושאים הללו, שבהם המציאות המודרנית של החברה הדתית-לאומית שונה מזו החרדית (או מן החברה הדתית לפני חמישים שנה): נישואין מול קריירה; מניעת הריון; רווקות מאוחרת; נישואין עם בן-זוג חילוני. בספר אנחנו בוחנים כל סוגיה בכלים הלכתיים טהורים, כאשר כלים אלו עצמם מנחים אותנו כיצד להתייחס למציאות המשתנה".

מעטים זוכים לכתוב ספר עם אבא שלהם. איך התחושה לכתוב ספר עם אביך? יש סיפור שממחיש את המיוחדות/ המורכבות שבזה?

"אין ספק שהכתיבה המשותפת עם אבא שלי היא אחד המאפיינים המיוחדים של הספר, גם מבחינתנו וגם מבחינת הקוראים, וכתבתי על כך לא-מעט בהקדמת הספר ובפייסבוק. אבל לאחרונה שמתי לב שהסיפור הוא יותר רחב: הספר הזה הוא פרויקט משפחתי. נתחיל מזה שבכל פעם שאנחנו נוסעים להורים לשבת, יש סיכון גבוה ששולחן השבת ייכבש על ידי הסוגיה הנוכחית שבה אנחנו עוסקים. עד כדי כך שלאחרונה הוטל איסור חמור על כל איזכור של הספר בשבתות, ואנחנו נאלצים להסתפק בכמה דקות שיחה גנובות בדרך מבית-הכנסת".

"ברמה עמוקה יותר, הספר משלב הרבה מאד נקודות מבט. בהקדמות של ספרים בעבר, המחבר נהג להודות לרעייתו על כך שטיפלה בילדים לבד ואפשרה לו ללמוד תורה בשקט. אני חושב שזה נפלא, ואפילו רומנטי, אבל ב'אבוא ביתך' התפקיד שמילאו הנשים בספר שונה לחלוטין".

"אמא שלי היא מדריכת-כלות ותיקה, שהעלתה בפנינו חלק ניכר מן הנושאים הקשורים למיניות, ופרשה את השאלות והצרכים של נשים וזוגות בתחומים הללו. אישתי כתבה איתי בעבר ספר על אובדן הריון ('כחלום יעוף'), ואין דבר שאני מפרסם (כולל, אגב, התשובות לראיון הזה) בלי לדון עמה. אבל זה לא נגמר רק כאן: יש לי אחים ואחיות במגוון של מקומות ומצבים, והוואטסאפ המשפחתי פעיל וסוער, וכך כל תשובה זוכה לדיון ביקורתי ממגוון נקודות מבט: של רווקים ונשואים, תלמידי-תיכון וזוגות צעירים.

מאז אתמול בערב מתפרסמות ביקורות קשות על הספר והרב ליאור אפילו מתנגד לו. אתה ער לביקורות על הספר? מבין מהיכן הן מגיעות?

"קודם כל אני מאוד מאוד ער לביקורות ומבין אותן, וגם מסכים איתן. הבעיה היא שאני מסכים עם כולן. אני מסכים שיש סחף מאד חזק בדור שלנו לכיוונים בעייתיים, ושצריך לעצור את הסחף הזה ולא לזרום איתו. אבל אני מסכים גם שאי אפשר לנסות לנהל חיי משפחה בימינו בדיוק כפי שעשו באירופה לפני מאתיים שנה. והפתרון שאנחנו מבקשים להציע לכל הביקורות, מימין ומשמאל, טמון בעולם ההלכה".

הרב סתיו הבן מציין כי "אחד הנושאים שבהם תוקפים אותנו הכי הרבה מכל הכיוונים הוא נושא ההפריה לרווקה מבוגרת מזרע של נוכרי".

הרב סתיו מזכיר כי "גם את הרב פיינשטיין תקפו על נקודה זו בדיוק, כאשר התיר שימוש בזרע של נוכרי לבני זוג נשואים, וכך הוא הגיב להאשמות: "אין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה, ועתה נדבר מעצם ההלכה".

"וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות בספר, 'לדבר מעצם ההלכה'. לראות קודם כל מה ההלכה מתירה ומה היא אוסרת. אילו איסורים קבועים ואילו עשויים להשתנות. וההלכה משתנה. אי-אפשר להתווכח על זה. לאחרונה ראיתי שהרב אבינר נשאל בשו"ת סמס באיזה גיל להתחתן, הוא ענה: "בין גיל 20 ל-25". זו לא תשובה שעולה באופן פשוט מן המקורות, אלא תשובה שמבינה את השינויים שחלו במציאות ומיישמת את העקרונות ההלכתיים במציאות החדשה. כמובן שעל גבי השאלה ההלכתית מגיעות קומות נוספות, ואנחנו מתייחסים אליהן".

הרב סתיו מבקש להבהיר כי "גם הפריה לרווקה אנחנו כותבים שאין להתיר אלא לאחר היתר פרטני מפוסק, משום שהיתר גורף עשוי לערער את מוסד המשפחה. ואגב, הדברים שלנו בעניין הזה זהים כמעט לגמרי לדברים שכתב הרב דיכובסקי".

למרות ההבנה שהוא רוחש לביקורות הרב סתיו מדגיש כי "יש לי גם תקווה וציפייה שהן יהיו ענייניות. לפני שבועיים כתב הרב יואל קטן מאמר ביקורת מאוד חריף, אבל גם מכבד וענייני, וזה בסדר גמור. כך היא דרכה של תורה. יש תשובות של הרב עובדיה יוסף שבהן הוא 'קוטל' ספרים שלמים, אבל הוא עושה את זה בכך שהוא עובר סעיף סעיף ומראה היכן יש פגמים וטעויות. אני מקווה שנקבל כמה שיותר ביקורות מן הסוג הזה, שירבו שיח עמוק של תורה שמתוכו תתברר שמעתתא ויתקלס עילאה".