מי שהיה צריך עוד הוכחה למוסר הכפול של השמאל, קיבל אותו הבוקר (שלישי), דקות ספורות אחרי הודעתו של שר הבטחון אביגדור ליברמן, לפיה הוא הנחה את מפקד גל"צ, שמעון אלקבץ, לא להשמיע או לראיין את יהונתן גפן בתחנת הרדיו הצבאית.

נדמה שליברמן טרם הספיק ללחוץ על הלחצן "פרסם" וחברי הכנסת של המחנה הציוני כבר הוציאו הודעת גינוי וזעקו על פגיעה בחופש הביטוי ושליברמן אינו קומיסר של הצבא ושאין לו סמכות להשתיק דעות שלא מוצאות חן בעיניו.

האמת? צודקים. רק השאלה היא; היכן הייתה הדאגה לחופש הביטוי כשליברמן הורה רק לפני מספר ימים להחרים את הרב שלמה אבינר, הרב שמואל אליהו ואפילו את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף? הם לא זכאים לחופש הביטוי? כשליברמן מורה להחרים אותם הוא לא נחשב בעיניהם כ"קומיסר"?.

כך למשל, חבר הכנסת איציק שמולי מ'המחנה הציוני', שלא דאג מדי כאשר ליברמן הורה להחרים את הרב שמואל אליהו, מביע הבוקר זעזוע מהצנזור, כך לדבריו, של ליברמן: "ההשוואה בין הילדה הפרחחית תמימי ובין גיבורות העמידה וההתנגדות לטורף הנאצי-חנה סנש ואנה פרנק היא פוגענית ומופרכת. ‬ועדיין, מציאות שבה קומיסר נותן הוראה מה לשדר ומה לצנזר ברדיו היא הזויה ויש להפסיקה לאלתר".

שמולי כאמור לא לבד. גם חברת סיעתו, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, נזכרה שליברמן אינו "קומיסר" של דעות: "גל״צ היא לא מגרש המשחקים הפרטי של שר הביטחון. אין בסמכותו להחליט מי יופיע ומי לא בשידור הציבורי, שם אין מקום לקומיסרים של דעות ושל תרבות", אמרה סבטלובה.

מי שעוד נפל לאותו בור הוא האלוף במיל', חבר הכנסת איל בן ראובן, ששייך לאותה המפלגה. בן ראובן, שלא זע מכסאו כשליברמן הורה לרב קרים להחרים את הרב הראשי לישראל, רואה פתאום בחרם ובצנזורה של דעות מעשה שלא ייעשה: "‏השוואתו של יהונתן גפן את עהאד תמימי לאנה פרנק היא מקוממת ואינה במקום. יש חופש ביטוי ויש "חופש שיסוי". הראשון הוא מחוזקותינו והשני הוא בעוכרינו. ליברמן- לצנזר אמנים בגל"צ זו טעות ופגיעה בתחנת הרדיו הייחודית, גלי צה"ל. התרכז בביטחון, אל תלמד מהשרה רגב".

חבר כנסת נוסף שגינה את החלטת ליברמן הבוקר, אבל תמך בשתי ידיים בהחרמת הרבנים בשבוע שעבר, הוא עפר שלח שטוען כי התחנה הצבאית אינה "תחנה פרטית של פוליטיקאי או של השר הממונה".

לדברי שלח: "יותר מפעם אחת הבעתי את דעתי על הבעייתיות המובנית של גלי צה״ל, ואני משוכנע שיש להוציא אותה ממערכת הביטחון ולהפסיק את עבודת החיילים בתחנה. אבל בין זה לבין ההנחיה הפזיזה, שספק אם יש לה בסיס חוקי, של שר הביטחון להפסיק להשמיע את שיריו של יונתן גפן בתחנה יש מרחק גדול".

שלח הוסיף בהתלהבות כי "גם במתכונתה הנוכחית, גלי צה״ל אינה תחנה פרטית של פוליטיקאי, גם לא של השר הממונה. לליברמן אסור להתערב בתכניה. יונתן גפן הוא אושיית תרבות ישראלית דווקא משום שהוא מי שהוא: בוטה, ישיר, לעיתים פרובוקטיבי. הוא ייזכר הרבה אחרי שרבים מאיתנו הפוליטיקאים נישכח. תחנה ישראלית אינה שלמה בלי לשדר את שיריו – ולשר הביטחון אסור להתערב בכך".

מה שמעניין אותי הוא: האם כשליברמן החליט להחרים את הרב שמואל אליהו, שלח גם חשב שהצבא לא שייך "לאף פוליטיקאי" או "לשר הממונה"?