מאות בני אדם בבית העלמין הצבאי בהר הרצל מלווים בשעה זו למנוחות את סגן אבשלום ערמוני הי"ד מבית חורון שנהרג בהתהפכות התותח המתניע ברמת הגולן, בהלוויה משתתפים השר יובל שטייניץ, רבנים, בני משפחה וחברים.

איך בני? איך נפלו גיבורים?

בהלוויה ספדו שני הוריו של עמרני. האב חמי, אבשלום, בני אבשלום. איך נפלו גיבורים? איך אתה ואבינעם נפלתם על משמרתכם בתוך התומ"ת הממהר והנמהר. האם שוב רציתם להיות מצטיינים. כך או אחרת אני יודע שנפלתם על משמר ארצנו.

"אני יודע מה הייתה תחושת האחריות שלך ושל פקודיך. ולכן אני פותח בתחושות שותפות הגורל עם משפחתו של אבינעם כהן. את הדילוג אתם ממשיכים ביחד תחת כנפי השכינה.

אני רק רוצה לצעוק 'חלאס, מספיק' ועכשיו תחזור הבייתה. איך מספידים אדם כל כך חי, מקורי ושנון? איך מתארים את הבן שאף פעם לא צריך שום דבר, שתמיד זמין. איפה להתחיל? אבשלום איש העקרונות שהחליט לא לצאת לפולין כי בתיכון זה מוקדם יותר, או באחד החסד שנתן לחברו שק שינה כי שק השינה שלו היה רטוב? או אולי באמת שנסעת בצוק איתן עם חברים לעזור ולשמח תושבים. מעט מדי זמן פנוי קצבו מן השמים ובזמן הזה הספקת לא מעט. היית הרוח החיה, בכיתה, בבני עקיבא.

 חלאס, מספיק עם זה. בוא הבייתה

בדבריו פנה אביו לקב"ה וזעק: הקב"ה, לך אני רוצה לומר שאתה ממש לא יכול האיר אותנו ככה. אם רצית לומר משהו תדע שאנחנו ממש לא מבינים. אנחנו המומים. אולי כדי שנבין טוב יותר תחזיר אותו להזדמנות שניה. קיבלנו ילד שעשועים ועכשיו מה? ילד געגועים. אתה יודע מה הקב"ה? לפחות תבטיח לנו שאנחנו אחרונים

היית שייך לסוג נדיר של אנשי אמת. בעל עמוד שדרה שאינו מתכופף כדי למצוא חן. אני גאה להיות אביך. אנחנו גאים להיות משפחתך.

השם לקח לנו את אבשלום

אמו של אבשלום ספדה לו, "אבשלום כבר לא. מאיר אריאל האהוב שלך שר מודה אני לפניך ולך… על הטובה והרעה. ועכשיו זה הסיפור שלנו. יום שישי, בפתח הדלת ניצב חייל עייף שלקח לעצמו משימה: להביא פרחים לאמא, והיום אנחנו מביאים לך פרחים.

היית הילד הצדיק של הבית. דוד אמיתי שאינו כופה כלום על אף אחד. אהדת את מנצ'סטר, אהבת את סיינפלד. קראת את האחים קרמאזוב השקעת בדיבוק חברים".

את חיל התותחנים למדת להעריך מאוד ואנחנו איתך. התאהבת בחיילים ובעמיתים שלך. סיפורי הרקע של החיילים הדירות שינה מעיניך. היית אמיץ, ואז, בשבועות האחרונים החל משהו זוגי בחייך. היה ברור שזה התקף של אושר.

איש מצחיק שנון ומשמח

העולם הפסיד איש שגרם לכל כך הרבה אנשים להתפקע מצחוק. אין לזה. תחליף. אבוד לנו.

עכשיו אתה מצטרף לשלומית קריגמן איתם ונעמה הנקין, מיכי מרק. בלעדיך אנחנו חצי משפחה אבל אנחנו נמשיך לצחוק ולבכות ביחד. משפחה שהמגהץ הראשי שלה עלה לגנזי מרומים.

ערב יום כיפור והשמים בעונתם הבוערת. ואנחנו נפרדים ממך בקול דממה דקה.

מתחקיר ראשוני של האירוע שהתרחש אתמול, עולה כי סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר התותח נסע כחלק משיירה משוריינת במהלך תרגיל מפקדי פלוגות וגדודים, בציר העפר המקביל לכביש שבין צומת נפח לצומת וואסט, מדרום לצפון.

בשלב מסוים השיירה החלה לחצות את הכביש שנחסם לטובת כך, לכיוון מזרח, במטרה להגיע לשטח האימונים "שכפצ"י דאלווי" הסמוך, ולהמשיך באימון.

התותח המתנייע שנפגע השלים את חציית הכביש, אולם לאחר מכן, במקום לפנות מיד שמאלה, נהג הכלי המשוריין פנה ימינה ואז מיד שמאלה במעין פרסה שבה השלים סיבוב חד של 180 מעלות. בנקודה זו, תוך כדי פניית הפרסה, דיווח הנהג כי סונוור מרכבי השיירה שהיו מולו, ואז התותח נפל לתעלה שעומקה 8-6 מטרים.

כאמור, מפקד המחלקה והסמל שהיו בצריח התותח הממונע נהרגו, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו.

בעקבות התאונה הקשה ועל רקע ריבוי תקריות הבטיחות בחודשים האחרונים בצה"ל, הוחלט בצבא לעצור את האימונים בזרוע היבשה ממועד האירוע ועד ליום ראשון לצורך רענון נהלים לכלל החיילים. עוד הוחלט על עצירה של נסיעות בלילה בכלים משוריינים עד להשלמת התחקיר.