השר וחבר הכנסת לשעבר, עוזי ברעם, סבור כי התנהלותו הקיצונית, לטענתו, של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינה תוצר של לחץ מצד חבריו מהליכוד אלא מדיניות שנוצרה בעקבות לחץ המופעל עליו ועל בנט ושקד מצידם של רבני יש"ע.

ראש הממשלה הרב דב ליאור

במאמר שפרסם באתר 'הארץ' תחת הכותרת "ראש הממשלה הרב דב ליאור", כתב ברעם: "יש המאמינים כי נתניהו נוקט מדיניות מתוכננת, שמטרתו היא להדביר את השאיפה הפלסטינית להקמת מדינה, ולא לחתור לפתרון מדיני. דעתי שונה בתכלית: ההקצנה בליכוד לא התחילה בגלל משוגותיו של נתניהו, אלא בשל חולשתו. הוא נגרר. ולא בגלל הלחצים של חבריו לליכוד, שהרי גם הם וגם איילת־בנט לא פועלים באופן עצמאי אלא מנוּוטים על ידי גורמים אמוניים. בהשפעתם נגרר נתניהו אל התהום המדינית. הוא דווקא חזה את הסערה, ואף הזהיר מפניה את חבריו בממשלה בקול ברור, אבל בסופו של דבר, מתוך חשבון קר, העדיף לריב עם אובמה ולא עם הרב דב ליאור".

מתווי המדיניות האמיתיים

ברעם טוען כי נתניהו פועל בניגוד לרצונותיו ושובר ימינה בעל כורחו: "רשמית, נתניהו הוא המנהיג הלאומי, אבל לאמיתו של דבר הוא לא קובע את הכיוון ולא את מימדי הפנייה ימינה. גם לא זאב אלקין או יריב לוין או איילת שקד או אורי אריאל ואפילו לא בצלאל סמוטריץ'. את הכיוון המדיני, המונחה על ידי העיקרון האמוני, קובעים רבני יש"ע הידועים והמוכרים פחות: דב ליאור, אליעזר רבינוביץ', שלמה אבינר ואחרים. אלה הם מתווי המדיניות האמיתיים, הם המשפיעים מאחורי הקלעים, ולפעמים גם באופן גלוי. משנתם המדינית ברורה, עקבית ונוקבת".

הרבנים אינם אטומים

על הרבנים שלטענתו קובעים את מדיניותו של נתניהו כותב ברעם: "רבנים אלה אינם אטומים לנעשה בעולם, אבל הם מאמינים בתורת השלבים. בזכות ההבטחה האלוהית ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל, ועתה הגיע השלב שבו אפשר לממש את ההבטחה הזאת. סיפוח השטחים כולם הוא אקט "יהודי" ולא "דמוקרטי". הערבים שיחפצו בכך יישארו תחת ריבונות ישראל, אבל ללא זכות להשפיע על מדיניותה. הרבנים לא נבהלים מהמושג "מדינת אפרטהייד", כי משטר אפרטהייד מתגמד בעיניהם מול הצורך להשליט את ריבונותו של עם ישראל על ארץ ישראל כולה. מדובר במהלך גאולי, שעשוי להביא להקמתו המחודשת של בית המקדש. זהו השלב הסופי בתורת השלבים, ואליו הם חותרים".

חבורה מסוכנת

"עשרות אלפי אנשים מאמינים בפסקי הדין המדיניים וההלכתיים של החבורה המסוכנת הזאת. אפילו אנשי ימין חילונים לכאורה, משועבדים לתפישת "ההבטחה האלוהית". והמתנחלים? הם, ברובם הגדול, מהווים את צאן מרעיתם של הליאורים והאבינרים. הם בחרו להיות חברים פעילים בליכוד, ויש להודות שבחירתם התגלתה כאפקטיבית. חברי כנסת מהליכוד מרקדים לצלילי החליל הרבני".

"אפילו מהאופן הצפוי והלא מקורי שבו הפוליטיקאים הימנים מגיבים על החלטת מועצת הביטחון, אפשר להסיק שהם עצמם אינם מאמינים בדברים היוצאים מפיהם. ברור היה שסמוטריץ' יאמר שהתשובה היהודית היחידה להחלטה הזאת היא החלת הריבונות על השטחים כולם, וששקד ונפתלי בנט ילהגו על "סיפוח אפשרי". הם מדקלמים את הציווי הרבני".

בחברון ובבית אל

חברי הכנסת של הליכוד אינם מפנימים עדיין את העובדה שהם שותפים לריצת אמוק מבעיתה, בהשראת רבנים השואפים לשנות את פניה של המדינה שנבנתה על ידי התנועה הציונית, כולל אגפה הימני. וייתכן שגם זעמו של אובמה קשור לעובדה, שרק כעת, בשלהי כהונתו, הוא הפנים סוף סוף את העובדה שקובעי המדיניות של ישראל בשטחים לא יושבים בבנייני הממשלה אלא בחברון ובבית אל.