אז מי בעצם פוחד מבנות דתיות בצה"ל?

אז זהו, שאף אחד לא פוחד. הדיון בכלל איננו על בחורה כזו או אחרת. ישנן כאלו ש'מתחזקות' בצבא, לצד כאלו ש'נחלשות' בשירות הלאומי, שגם הוא דורש תיקון. כן, גם לעולם השירות הלאומי אין ללכת באופן עיוור. ישנם מקומות בהן בנות השירות חשופות להטרדות של ממש, כפי שהתפרסם על הנעשה בבתי החולים. לכן, הדיון איננו האם ניתן לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא.

השאלה היא שאלת המרחב הציבורי שמאחוריה שאלה עקרונית; כיצד צריך צבא יהודי במדינה יהודית להראות? כיצד צבא שהולך בדרכם של לוחמי דוד המלך צריך להתנהג, בצניעות יתירה או בערבוביה לא בריאה? דווקא בצבא, מקום בו הסכנות המוסריות גדולות, הצניעות נדרשת פי כמה וכמה, ולא לחינם אמרה תורה על מחנה הצבא בישראל: "והיה מחניך קדוש".

ואם כבר במרחב הציבורי עסקינן, יש לתת את הדעת על המגמה שעליה החליטו בצה"ל בפקודת 'השירות המשותף', במסגרתה ייפתחו עוד ועוד תפקידים קרביים לבנות. את ההנחה הקדומה, לפיה העיקרון הראשון המנחה היא המשימה לנצח במלחמה, מנסים כעת להחליף בערכי השוויון והקידמה כערכים גוברים ולמען השילוב הקדוש יוותרו על העוצמה הקרבית של היחידה.

ארגוני נשים שדוחפים בכל העת את שילובן המלא של הנשים בצה"ל כבר אומרים בפה מלא: אם יתמלא הצבא בלוחמות במקום לוחמים, יהיה הצבא פחות מיליטנטי ושש אלי קרב, ואו אז אולי ישנה תקוה שבוא יבוא השלום המיוחל.

הדיון כאן איננו על בירורי הלכה בשאלת גיוס הבנות. אם ירצה פוסק, ימצא לו פתח מהיר לגייס בחורה לצבא, שהלא כבר לגבי מלחמת מצוה נאמר, חתן מחדרו וכלה מחופתה. לכן, השאלה כאן איננה על דקדוקי עניות בהלכה כי אם על שאלת הסמכות. כל גדולי הדור, החרדים והציונים הדתיים כאחד, מקום המדינה ועד עתה, לא שינו את דעתם העקרונית: הגיוס לצבא עבור בת איננו נכון ואף אסור.

מנגד, מספר מצומצם של רבנים, צעירים ברובם, זנחו מאחוריהם את הכרעת הרוב הברורה מאליה, והחליטו בדעתם כי אין טוב לבת דתייה יותר משירות משמעותי בצה"ל.

כבוד התורה וכללי הפסיקה בישראל מונחים כאן על הכף. הגדיל לעשות רב, ראש מדרשה לבנות שמעודדת גיוס לצבא, שקרא לכל חבריו הרבנים 'לא לפספס את הרכבת', לשנות את עורם ואת פסיקתם ההלכתית מול רוחות הזמן הנושבות.

הדברים נוגעים ישירות לויכוח אודות המימון הנדיב אותו מציע כעת משרד החינוך, לכל אותן עמותות המסייעות לבת הדתית להיפתח לעולם ולעשות את המעשה הנכון (היחיד) ולהתגייס לצבא. בחורה דתית שבוחרת להתגייס לצבא תקבל את כל המענה הנדרש מהרבנות הצבאית ומשאר העמותות שהתגייסו לעסוק בעניין.

הרבנות הצבאית מעולם לא נמנעה לסייע לכל חייל וחיילת בכל ענייניהם הדתיים. ברבנות הצבאית אף משרתת קצינה בקבע שתפקידה לדאוג לחיילות המתגייסות.

ובכל זאת, מכאן ועד למימון מסודר של משרד החינוך למען גיוסן של בנות דתיות לצבא, הדרך ארוכה. במימון המדובר של המשרד יש בעיקר אמירה: גדולי רבני הציונות הדתית, מלידה ועד היום, מעניינים אותנו בערך כקליפת השום, אלא אם כן מדובר בתקופת בחירות.

אנו תומכים נלהבים בציונות, אך חפצים להוביל אותה מתוך דעת תורה יציבה, בקרב ישישים חכמה, דעת תורה שלא עשויה מעלה נידף שמתעופף רק על פי רוח הזמן.

=======

הרב איתמר סגל הוא חבר באירגון 'חותם'