"בְּרֵאשִׁית" – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

אנחנו מכירים את הרש"י הזה היטב, כמקור המחזק את השייכות שלנו על ארץ ישראל. וכך הרב נריה לימד: "כה יסודיים הם דבריו של רבי יצחק, אשר בגלל חשיבותם הובאו ברש"י בראש בראשית. "שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם" ה"אם" הזה היה חזוי וצפוי מראש, ויש להקדים תשובה לטענה. תשובה אחת ויחידה היא לנו. לא פוליטית, אלא אמונית, תשובה העולה מתוך הכרה ב"ברוך שאמר והיה העולם". כל הארץ היא של הקב"ה, ולכן!! התורה התחילה ב"בראשית ברא.. את השמים ואת הארץ". .." תשובה זו ראשית כל מחייבת, ורק אחר כך מזכה.. המושג 'עמו'- עם ה'- מחייב: "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך" לא רק במסגרת חיי הפרט ומשפחה אלא במסגרת רחבה של חיי הכלל".

התשובה על הטענה "ליסטים אתם" – היא הסיבה ל"אמר רבי יצחק" של רש"י הראשון. כך מתחנכים ומחנכים לאהבת הארץ. ובו זמנית, אנחנו מתחנכים שזו לא רק זכות, אלא מחויבות גדולה להיקרא "עמו" של ה'. ואולי נכון לקרוא את זה גם הפוך.. כשאנחנו "עמו" וזוכים לקיים במציאות חיינו את דברי הנביא: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" או אז הקב"ה נותן לנו את הארץ, והטיעון של רבי יצחק מתבקש.

פרופ' אלעזר טויטו כתב שרש"י, כמו פרשנים נוספים בימי הביניים, כתב את פירושו בזיקה למציאות ההיסטורית. מבלי להרחיב על הרקע ההיסטורי בו חי ופירש רש"י, ההשערה היא שרש"י כתב זאת על רקע של מסע הצלב הראשון. הצלחת המסע יצרה אתגר תאולוגי חמור כלפי היהדות. כיבוש ארץ ישראל ע"י הנוצרים נתפס כאישור נוסף לביטול בחירת ישראל ע"י ה', חלילה. תשובת רש"י באה להטעים שזכות ישראל על ארץ ישראל אינה מתערערת בעטיים של מאורעות היסטוריים חולפים. הארץ מובטחת על ידי רצון ה'. (אין ספק שהדברים מתאימים אף לימינו, למי שמבקש לטעון היום, מסיבות אחרות " ליסטים אתם", כפי שראינו.)

הרב מדן (כתב על כך בהרחבה) שהמדרש הבין את הפסוק "בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ" במובן "את השמים ואת ארץ ישראל". (הוא הביא כמה דוגמאות לכך ש"הארץ" זו ארץ ישראל. למשל: "ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו.." ועוד) . וחידוש נוסף- הוא מלמד שהביטוי שכתב רש"י "לאשר ישר בעיניו" נאמר בירמיהו כ"ז, כשהקב"ה החליט להעניקה לנבוכדנצר!! ".. ונתתיה לאשר ישר בעיני. ועתה נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנצר.."

ארץ ישראל שייכת לעם ישראל כשהוא זכאי לה מבחינה מוסרית "אל תטמאו בכל אלה.. ותקיא הארץ את יושביה..".
לא בכדי הפך רש"י את הדוברים והתייחס לזכות ישראל על ארצם ולא לזכותו של נבוכדנצר. רש"י בקש לפתוח את ספר בראשית בזכותם ובחיבתם של ישראל כפי שנהג בכול החומשים. (כך לימד הרב ברויאר). זה נפלא. התורה היא בשביל ישראל, כשפותחים לימוד בספר חדש, מוצא רש"י דרך לחזק ולהתחיל בחיבתם של ישראל, בנו בכורו של ה'.

הרב שי בספרו על פרשיות השבוע גילה לנו שפתי חכמים נפלא על הרש"י הראשון, מה היה המניע של רש"י לפתוח את פירושו לתורה בדברים אלה: "אמר רבי יצחק: המפרשים מקשים שלא מצינו שיהא מוזכר בגמרא ובמדרש זה המאמר בשם רבי יצחק, אלא מה שאמר: מה טעם פתח ותו לא. אלא שזה רבי יצחק היה אביו של רש"י, ולא היה כל כך גדול בתורה, ובנו רש"י רצה לכבדו ולהזכירו בתחילת חיבורו ושאל מאביו להקשות איזה קושיא לכתוב משמו".

זה ממש נפלא! רש"י מבקש להכיר טובה לאביו! גם אם האבא לא תלמיד חכם גדול… הוא אביו!!! כשמתחילים ללמוד חומש עם רש"י, להתחלה , לראשוניות יש משמעות! רש"י לימד דבר ראשון כבוד לאבא! כיבוד אב ואם. ועכשיו אפשר להתחיל ללמוד, להעמיק ולעיין בתורה… או בהגדרה טובה יותר- זאת התורה!!

ה"נתיבות שלום" וה"שפת אמת" שאלו על רש"י: תשובתו של רש"י עונה על בריאת העולם, אבל כל הכתוב בתורה, מבריאת העולם, עד "החודש הזה לכם" לכאורה מיותר?!! ה"שפת אמת" ענה: " וזה עניין תורה שבע"פ שתלוי במעשה האדם. וזה כל הפרשיות ממעשי אבות להראות כי נעשה ממעשיהם תורה.." תורה שבעל פה, פירושה אדם שחי חיים פשוטים, חיי מעשה על פי תורה. זו תורה! תורה שבכתב- זו הברכה הראשונה "אשר בחר מכל העמים ונתן לנו את תורתו" זו התורה הכתובה, מצוותיו של ה'. והברכה השנייה "וחיי עולם נטע בתוכנו" זו תורה שבע"פ. אלה החיים שלנו! שמגלים מתוכנו את התורה הנטועה בנו. ספר בראשית, כביכול, מלמד אותנו שהתורה היא חייה בתוכנו.. וזה סיפורי האבות, שחייהם הם עצמם תורה!! (אנחנו לומדים ושרים "כי הם חיינו ואורך ימינו." ה"שפת אמת" רואה זאת בסיפורי החיים של האבות בספר בראשית. שסיפור חייהם – זו תורה.)

ה"נתיבות שלום" לימד: "שאין המידות מכלל תרי"ג מצוות, כי הן הכנות עיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומם או בביטולם. ולפיכך עניין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמם מאד, ולהיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות… ואין התורה יכולה לחול על האדם רק לאחר שכבר טהר מידותיו… וזה עניינם של פרשיות התורה מבראשית עד החודש הזה לכם… שספר בראשית נקרא ספר הישר, שהוא ספרן של האבות שהיו ישרים.." "דרך ארץ קדמה לתורה" כפשוטו. גם קדימה כרונולגית, וגם קדמה במשמעות של – חשובה יותר. המידות הם קשים מהעבירות, ובגלל גדלותם וחשיבותם, לא נמנו עם התרי"ג, אלא קודמים להם.