מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ד’) את דוחו הרביעי במסגרת "דוחות חרבות ברזל", המתמקד בניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמה. הדוח מצביע על אחריות ישירה של הדרג המדיני והמקצועי למחדל שהותיר את אזרחי ישראל חשופים, ללא היערכות וללא גוף מתכלל לניהול העורף.

נתניהו – אחריות מתמשכת

הביקורת החריפה ביותר מופנית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן במצטבר כ-13 שנים מאז 2009. המבקר קובע כי למרות שמלחמת לבנון השנייה חשפה את הצורך בהקמת גוף מתכלל, נתניהו לא פעל להסדיר את הסוגיה. "ראש הממשלה מחויב היה להבטיח מענה על החסרים המשמעותיים בהיערכות לעורף. זה לא נעשה", נכתב בדוח.

בכך, אומר המבקר, מצא עצמו הציבור חשוף ללא הגנה: מאות אלפים פונו מבתיהם, עסקים קרסו ומערכות החינוך והרווחה קרסו תחת העומס. "המחיר שילמו התושבים עצמם, שנזקקו נואשות לטיפול הממשלה", כתב אנגלמן.

גלנט – גופי החירום קרסו

גם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וקודמיו נושאים באחריות. המבקר מציין כי גלנט לא הסדיר את מעמד רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופקוד העורף. רח"ל, אף שקיבלה מאות מיליוני שקלים, הפכה לגוף מטה חסר שיניים. פיקוד העורף, גוף עתיר משאבים, לא נתן מענה בסיסי בשטח: "נציגיו באתרי המפונים לא ידעו את תפקידם, והמענה לצרכי האזרחים היה חלקי בלבד".

סמוטריץ’ – קבינט ריק ממשמעות

האשמות כבדות מופנות גם כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שהוסמך לעמוד בראש הקבינט החברתי-כלכלי. בפועל, הקבינט התכנס חמש פעמים בלבד במשך שנה שלמה. החלטת הממשלה להקים "משל"ט אזרחי" נותרה על הנייר: הגוף הוקם באיחור, לא קיבל משאבים, ונסגר כעבור חודשיים בלבד. "שר האוצר לא מימש את סמכויותיו. אם מצא שאין בידו לפעול – היה עליו לדווח לממשלה", קובע המבקר.

מנכ"ל משרד רה"מ והכאוס הממשלתי

המבקר מפנה אצבע גם כלפי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שהפעיל את פורום המנכ"לים "באופן לקוי". כתוצאה מכך, הממשלה לא הצליחה לנהל תיאום אפקטיבי בין המשרדים. במקביל, אזרחים נתקלו בבירוקרטיה מתישה: 48 מוקדי חירום טלפוניים פעלו במקביל על ידי 33 גופים שונים – ללא מוקד אחד מרכזי וללא סנכרון.

הבלגן הגיע גם לתחום ההסברה: בתוך ארבעה חודשים הוציאו 29 גופים ממשלתיים כ-93 מיליון ש"ח על קמפיינים נפרדים, במקום מאמץ ממשלתי אחוד.

אחריות כבדה והמלצות נוקבות

בדוח נקבע כי האחריות הישירה למחדלים מוטלת על נתניהו, גלנט וסמוטריץ’, אך גם על משרדי הממשלה, המל"ל ורח"ל. המבקר דורש צעדים מיידיים: הקמת גוף מרכזי בעל סמכות כוללת לניהול העורף, הסדרת תפקידי רח"ל ופקוד העורף, שיפור תשתיות המידע הלאומיות והקמת מוקד אחוד לאזרחים.

אנגלמן סיכם במסר חריף: "אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה". לדבריו, רק פעולה מיידית תמנע חזרה על כישלון שבעה באוקטובר – "המחדל החמור בתולדות המדינה".