מאבק פנימי ובעקבותיו מלחמה

בעשרים השנה האחרונות פעמיים היינו על סיפה של מלחמת אחים, לפני 20 שנה הייתה זו המחלוקת על ההתנתקות שקרעה את העם לגזרים. ערב שמחת תורה 2023 בעת הסערה סביב חקיקת הרפורמה המשפטית, שקרעה גם כן את העם במאבק שסימלו היה מחיצה קטנה בלב תל אביב.

בימים אלו משודרת בתאגיד השידור הציבורי "כאן" סדרה החוזרת אל מראות ההתנתקות, אל הדמעות, השבר, וחוסר האמון של אזרחים שהמדינה החליטה להפעיל נגדם את כל כוחה, עקרה מביתם, תלשה מאדמתם, והתנהגה אליהם כאילו היו אויבי האומה.

הדבר הראשון המשותף לשני האירועים הקודמים – ההתנתקות והרפורמה– שבמקרה סמוך להתרחשותם פרצה מלחמה, אז – מלחמת מלחמת לבנון השניה, והיום – מלחמת חרבות ברזל המתמשכת לאין קץ.

צה"ל ככלי שרת במאבק הפוליטי

הדבר השני המשותף לשני האירועים הוא המעורבות של צה"ל והשימוש בו ככלי שרת פוליטי. עת מחנה הימין של תקופת ההתנתקות ספג את נחת זרועו של צה"ל, נשמעו קולות במחנה -גם אם לא דומיננטיים- של התנכרות והתרחקות מצה"ל, מופעי סירוב פקודה הפכו שכיחים,

שהרי לא יתכן שצבא ההגנה לישראל – לתפיסתם, צבא ההגנה גם לארץ ישראל – יגרש באלימות יהודים מביתם שבארץ ישראל, לא משנה כמה דמוקרטית ההחלטה שהתקבלה. לא אל הנערים הללו התפללו כל אותם מתיישבים שבניהם שירתו באותו צבא ממש.

הם הציבו קו אדום, הקו נחצה, ורבים מהמתנחלים איבדו את אמונם בצבא ובממלכה לצמיתות.

גלגל חוזר בעולם

עת המחנה הליברלי המום מהכרזתו של יריב לוין על הרפורמה -בעיניהם, מהפכה- משטרית, קיצה של הדמוקרטיה הליברלית כפי שהם חלמו לחיות בה, צה"ל שוב הפך להיות לכלי שרת בידם, הפסקת התנדבות לשירות מילואים בפועל, ואיום בסירוב פקודה אם המהלך אכן ימומש, כי "אנחנו לא מתגייסים לצבא של דיקטטורה". לא משנה כמה דמוקרטית ההחלטה שהתקבלה והעובדה שיש לה רוב בכנסת.

לא אל המדינה הזו הם התפללו, הם יעדיפו להגר לחו"ל ובלבד שבניהם לא יצטרכו לחיות ולשרת בצבאה של מדינה סמי-פשיסטית, משיחית ומושחתת, שמנהיגיה הפוליטיים חסרי עכבות משפטיים.הם הציבו קו אדום, אם הקו יחצה, הם יאבדו את אמונם בצבא ובממלכה לצמיתות.

הנגמ"ש הציוני המאוחד דוהר לבני ברק

כאשר פרצה הנוראה שבמלחמות ישראל, ושוב צה"ל בכותרות, אך הפעם לא ככלי ניגוח, אלא ככזה שכשל כישלון מחפיר במילוי תפקידו הבסיסי ביותר, הגנה על אזרחים. יחד התקבצו להם אל אותו נגמ"ש – איש המחנה הליברלי ואיש המחנה הלאומי שאיימו לא לשרת יותר זה בצבאו של זה, כל אחד מסיבותיו ועקרונותיו, הם שמו לב לפתע שאחיהם החרדי איננו איתם.זעמם ניתך יחד על ראשו של החרדי, "איך אתה מעז להשאיר אותנו לבדנו פה, אל תכין לנו סירי צ'ולנט, ואל תקבור אותנו במותנו, עלה לנגמ"ש והלחם יחד איתנו".

הקו האדום של החרדים

עת העולם החרדי, מאבד באחת את הלגיטימיות של עולם התורה, כשחרב משפטית וכלכלית מרחפת מעל ראשם של עשרות אלפי בני ישיבות וכוללים שברובם מוסרים נפשם על לימוד תורה בארץ ובמדינת ישראל מתוך תחושת שליחות והגנה על עם ישראל, נשמעו בקצה המחנה החרדי קולות קיצוניים "נמות ולא נתגייס", רבנים בכירים הכריזו "אם יגייסו בן ישיבה אחד – נרד מהארץ", לא אל המדינה המתנכרת ללומדי תורה פיללנו ויחלנו, במסתרים הם דיברו על כך שמי שאינו בן ישיבה אמיתי – ראוי שיתגייס, מאחורי הקלעים אף אישרו לחברי הכנסת לקדם חוק שכזה.

אבל משהבחינו שיריבי החרדים לא יסתפקו בכך, התייצבו פומבית בעמדת "אף שעל". לא משנה כמה דמוקרטית תהיה ההחלטה להפליל את לומדי התורה, הם יעדיפו לשבת במעצר ולא להתכחש ללומדי התורה. הם מציבים קו אדום, אם הקו יחצה, הם יאבדו את אמונם בממלכה.

בשורה התחתונה, לכל מגזר במדינת ישראל יש את סיבת הקיום שלו, אם יערערו עליה הוא יאבד את אמונו במדינה ויסרב להשתתף בהגנה עליה, למתנחלים זאת ארץ ישראל. למחנה הלאומי, זה מרכיב ה"יהודית" בצירוף "יהודית ודמוקרטית".

למחנה הליברלי, הדגש הוא דווקא על ה"דמוקרטית" שבצירוף ובמופעה הליברלי. ולחרדים זו תורת ישראל. באופן אירוני, אם רוצים את החרדים בצה"ל, צריך להפסיק את השימוש הפוליטי בצה"ל על מנת לממש מדיניות אנטי חרדית.

מתנחל בדרך כלל לא ישרת בצבא שיפנה ישובים, ליברל בדרך כלל לא ישרת בצבא של מדינה "לא דמוקרטית", וחרדים לא ישרתו בצבא שמאיים לעצור לומדי תורה.זה הזמן לעצור את המעצרים של בחורי הישיבות רגע לפני השבר!

==

אלי דן הוא יזם חברתי חרדי וכתב כיכר השבת.