סינמה שו"ת פרק 13: אבי לודמיר מארח את עמיר מנור על מלחמת היצירה הישראלית

עמיר מנור, הוא יוצר שהצליח ליצור קולנוע ישראלי אמיתי וחד – סרטים שמתמודדים עם המציאות הקשה של החברה הישראלית ללא פשרות. בפרק החדש של "סינמה שו"ת" הוא מספר על מסעו מעיתונאי צעיר לבמאי של אחד הסרטים הישראליים הקשים ביותר שנעשו, על המצב הנוכחי של הקולנוע הישראלי, ועל הסרט החדש שהוא כותב על פרידה מהורים.

להורדה בכל אפליקציות הפודקאסטים – לחצו כאן

"הקולנוע הישראלי הולך ומאבד את כוחו"

השיחה נפתחת עם ציטוט מפגישה קודמת שבה אמר מנור: "הקולנוע הישראלי מת". כיום הוא מתון יותר: "אני לא אגיד שהוא מת, אבל הקולנוע הישראלי משתנה. המקום שיש היום לסרטים מעמיקים כמו 'הבית ברחוב פין' הולך ומצטמצם."

מנור מציין שהבעיה עמוקה יותר: "סט הערכים בחברה הישראלית משתנה וכששואלים מה תפקידו של הקולנוע, אני לא בטוח שכולנו נסכים. הקולנוע משנה את פניו."

מעיתונאי לבמאי

את תחילתו בקולנוע מתאר מנור כמסע שנולד מזעם חברתי. "תמיד היה לי ברור שאני אתעסק בשינוי חברתי. גדלתי בנוער עובד ולומד."

הסרט הראשון, "חיותה וברל", נולד מכאב אישי: "הכל התחיל כשסבא וסבתא שלי נפטרו וההתבוננות על הגסיסה האיטית שלהם הייתה כואבת. פתאום הבנתי איך המדינה לא רק מזניחה אותם אלא גם נוטשת אותם רגשית."

הרגע המכונן: "ביבי היה שר אוצר ואמר שדוד בן גוריון וברל כצנלסון עשו טעות איומה והקימו מדינה סוציאליסטית. חשבתי – מה אם פתאום מישהו בא ואומר לך 'החיים שלך טעות'."

"הבית ברחוב פין": צלילה אל התהום

אם "חיותה וברל" עסק בזקנים נטושים, "הבית ברחוב פין" חקר תופעה עוד יותר חשוכה. "הייתי עיתונאי והיו כתבות על תחנה המרכזית ועל הזנות. לא הצלחתי להבין איך מעבר לכביש יש עולם שלם שאני לא מכיר."

הסיור הראשון הלם אותו: "חזרתי הביתה ולא ישנתי כל הלילה. הייתי בהלם מהיחס של אנשים לנשים האלה."

המפגש עם המציאות: "אתה בטוח שנמצאות שם רק אנשים במצוקה, ואז אתה מגלה שמין הוא בכלל לא העניין. יש מנכ"לים במרצדס. לאט לאט אתה מתחיל להבין שהעניין הוא שליטה – זה מרחב לתיקון גבריות."

מנור מגלה שהתסריט המקורי היה הרבה יותר חשוך: "הרגתי את כולם. הייתי כל כך בתחושה קודרת שאמרתי אני חייב לתת מעט תקווה."

הסרט החדש: פרידה מהורים

מנור עובד כעת על סרט אישי: "איבדתי את שני ההורים יחסית מהר אחד אחרי השני. פתאום הבנתי שתהליך הפרידה לא התחיל מול המוות אלא הרבה קודם – הוא מתחיל כבר בלידה."

עצות לדור הצעיר

לסטודנטים מנור נותן עצה ברורה: "צריך להפריד בין יצירה לעבודה. אי אפשר להתפרנס מקולנוע במידה מלאה. אני כותב את הפיצ'ר עכשיו ולא מעניין אותי אם הוא יקרה או לא."

למרות הביקורת החריפה, מנור מסיים בנימה אופטימית: "יש פה יוצרים מוכשרים אין כמוהם. אנחנו מדינה מגוונת שכמות הסיפורים האיכותיים כאן היא כל כך גדולה."

וכשנשאל על הסרט החלומות שלו: "תן לי באטמן! אני מת על סרטי גיבורי על, אני והבן שלי צופים בכל סרטי מארוול."

הפרק עם עמיר מנור מציג יוצר שלא מתפשר על האמת, גם כשהיא כואבת.