בתכנית הלילה של אברי גלעד ויאיר שרקי שמשודרת בחדשות 12 התראיינה הלילה (שלישי) דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור, וביקשה לפנות לראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא סינוואר ב"הצעה".

היא פנתה למצלמות ואמרה שהיא יכולה לדבר בעברית משום שהוא מבין את השפה, ואמרה לו: "אני מציעה לך בבת אחת להחזיר 109 חטופים ובתמורה להם תקבל חמישה חטופים בלבד".

לדבריה, "אני אגיד לך אילו חטופים אתן לך בתמורה: הראשון זה הבן של הרצי הלוי שהוא רמטכ"ל שלא יודע איך לנצח. השני הוא בנו של שר הביטחון גלנט, שהודיע שאנחנו לא יכולים לנצח. השלישי הוא בנה של הגברת יפעת שהיא הפצ"רית והיא בכלל שכחה לאיזה צד היא שייכת,

הרביעי הוא בנו של ראש השב"כ, שידע בשעה ארבע בבוקר שתפרוץ התקפה ועדיין נתן לפסטיבל הנובה להמשיך ולהתקיים כרגיל אפילו שאפשר היה להציל את המאות הרבות של אלו שנרצחו ונחטפו משם. החמישי הוא בנו של ניצן אלון שברור שהוא יודע איך לאכזב אותנו".

באולפן שרר הלם מדבריה. הכתב אברי גלעד אמר לה,  "אני רוצה לעצור כי נראה לי שאת תחטפי קשות". אם החטוף השיבה: "למה? זה חמישה תמורת 109?". יאיר שרקי שניסה לפשר את הרוח באולפן אמר: "בואו נעצור, אלו דברים קשים שמגיעים מליבה של אמא".

מקשת נמסר: "אנו מצטרפים להסתייגויות הנחרצות של המגישים יאיר שרקי, אברי גלעד ושלושת חברי הפאנל דדי שמחי, קסניה סבטלובה ואביר קארה, מהדברים שבחרה דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור, להגיד בשידור החי הלילה."

יאיר שרקי כתב לאחר השידור: "הדברים שנאמרו הם לא חלק מגבולות השיח שאנחנו מבקשים לאפשר. לא ידענו שהיא תגיד את הדברים. הופתענו בשידור חי. כיוון שמדובר באמא של חטוף נתנו לה להשלים משפט לפני שעצרנו והסתייגנו מהדברים בתוקף. על אף שאנחנו לא מסוגלים לשפוט את כאבה של דיצה, בדיעבד, ראוי היה לעצור את השיח הזה מוקדם יותר. מתפללים לשובם של כל החטופים במהרה."

אברי גלעד כתב: "אירחנו הערב, שרקי ואני, את דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור. היא באה אלינו אחרי שיחה ארוכה עם ראש הממשלה. רצינו לדעת מה שמעה, מה נאמר, מה הובטח. דיצה כבר הייתה אורחת שלנו בעבר ואצלנו היא נחשבת למרואיינת נעימה, בהירה, מנומקת. לפני התוכנית דיצה אמרה לי שהיא מבקשת שתי דקות כדי לדבר אל סינואר. יש לה הצעה בשבילו.. והנה בשידור אני מאפשר לה לפנות לסינואר ואז היא מציעה הצעה נוראית לא היינו מוכנים לתפנית כזאת בראיון.

התקשתי להאמין שזה מה שאני שומע. האינסטינקט הראשון שלי כמארח היה לעצור את הדיבור הזה. אבל אז קפץ גם האינסטינקט השני העכשווי שלא עוצרים ולא מתערבים בדבריהם של הורים שכולים והורי חטופים. יש להם אוטונומיה לומר כמעט כל מה שעולה על דעתם. מיד כשסיימה את הרעיון הבלתי מוצלח הזה, הסתייגנו גם שרקי וגם אני פעמים אחדות מהדברים הקשים, הצענו לה לחזור בה, הבענו את מורת רוחנו והצטערנו שדברים כאלה נשמעו על הבמה שלנו."