דעות

זה לא הליברליזם, ולא השמאלנות. התורה מספרת לנו שוב ושוב ושוב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. נרמול שחיתות מוסרית ושלטונית מביא חורבן למדינה היהודית. מתי נשכיל להקשיב?

הפלסטינים צמאי הדם עקבו בדריכות אחר סרטוני הזוועה מה-7 באוקטובר. נחשפנו במערומינו ויכלנו להחזיר את ההתרעה, אלא שנדרש משהו אחד שהרמטכ"ל הרצי הלוי לא עשה | דעה

ביממה האחרונה חילופי מכתבים והורדת ידיים בין היועמ"שית לשר איתמר בן גביר, על כל החלטה מוטל פטיש שעוצר כל מהלך, האזרח הקטן צופה כמו במשחק טניס בכדור שניתך מרשות לרשות עד שהוא נעצר כמו תמיד אצל הרשות השופטת, עד מתי?

האוניברסיטה העברית יכולה עדיין לחשב מסלול מחדש, וראוי שתעשה כן, שמא תהיה היא עצמה כאותם מוסדות שמיהרה לגנות זמן קצר אחרי 7.10.

שערו בנפשכם מה היה קורה אילו היו מפנים ב-8 באוקטובר את בית אל ועפרה, את יצהר ואלון מורה, את אלקנה ואריאל. מה היה קורה אילו בתים רבים מאוד ביישובים האלה היו סופגים טילים ונחרבים, כשאין שום אופק מתי יהיה אפשר לחזור

לפני מלחמת ששת הימים הפחד איחד אותנו ובעזרת צור ישראל וגואלו הבסנו את האויבים בששה ימים וכבשנו חלקים נוספים מארץ ישראל המובטחת. לו זכינו והשמאל היה נכנס לממשלת הימין היו חיילינו כבר שבים ועטרת ניצחון על ראשם

במרדף אחר אהדה ריקה, גלנט מבטל את מכתבו של רה"מ שרון, מבטל בכך דה פקטו את ההכרה של בוש בגושי ההתיישבות בשטחים ומחזיר את ישראל לנקודת פתיחה קשה יותר בכל דיון בינ"ל על עתיד ההתנחלויות

כשאני נמצא בפליטות כפויה כבר שמונה חודשים קשה שלא לחשוב על הלקחים הקשים יותר של המרד שנחגג בל"ג בעומר באופן עממי וקל דעת. האחראים וגם האשמים הם שוכני עפר עתיקים ובכל זאת, החגיגה במקום שייצר חורבן מעוררת תמיהות

אני לא יכול להתחייב שאני צודק והוא טועה, ואני גם לא רוצה לקבוע במקום צה"ל. כל מה שאני מבקש זו שותפות, פתח להקשבה אמיתית ולדיון פתוח שלא כבול להנחות יסוד ולדעות קדומות

אין הבדל בין משיחיסט בשמאל המבקש לותר על רמת הגולן בשם חלום על "חומוס בדמשק", לבין אדם בימין הקורא לצפצף ולזלזל באמריקאים, בבחינת "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". לשניהם יש חזון ראוי, אך שניהם מתעלמים מהמגבלות הסובבות אותנו, ועלולים להוביל אותנו לאסון

כבכל שנה, טענות לאיכות הסביבה וזיהום האוויר עולות לדיון ומנסות לבטל את המנהג הנפוץ להדליק מדורות בל"ג בעומר. אך נדרש להתבונן ולהבין מה הרעיון שבמנהג שפשט

הדרג המדיני נושא באחריות מתוקף תפקידו, אך הניסיון של בכירים בצה"ל להסית את הביקורת לנתניהו תוך התעלמות מוחלטת מהקונספציה שתרמה לטבח – מגוחך ומכעיס

אילו בוגרי בני עקיבא היו נושאים את שמו של רבן יוחנן בן זכאי ומפנימים את התנהלותו הפרגמטית, היכן הייתה ניצבת היום הציונות הדתית בנושאים שעל הפרק? ומה היה מצבה המדיני והביטחוני של המדינה, שהשפעת המגזר עליה הולכת וגדלה? אפשר לנחש, ולהצטער

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי פנה לחיילים בתרגיל של חטיבת המילואים "חצי האש" למוכנות לצפון ובמקום להלהיב אותם לקראת מלחמה הוא אמר להם: "אנחנו צריכים להיות עקשנים"

הוועדה משרתת את הציבור. אם הוועדה החליטה החלטה שגורמת לציבור להפסיד מכל הכיוונים, הוועדה מוכרחת להתכנס ולומר שטעו לחשוב שיש למועמד שלהם סיכוי

במשך שמונה חודשים לא ידענו שאלה היו המילים האחרונות שלה. חשבנו שהיא חיה. היא נתנה לעולם עוד שמונה חודשים של התחזקות, של אחדות, של תפילה, של הסברה בכל מקום

ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לפטר את שר הביטחון גלנט, אך לא בגלל שהוא מתנגד לו – בעיקר בגלל שהוא שר ביטחון כושל

תומכי האקטיביזם השיפוטי תמיד מיתגו את בית המשפט העליון כ"מגן ישראל" חומה משפטית בצורה דרכה לא עוברים צווים בין לאומיים ונזקים משפטיים למדינה ואזרחיה, אז איפה החומה הזו עכשיו?

בישראל אין מעמד של קצינים עלוואים שיכולים לעשות מה שהם רוצים. באיחור של שנה וחצי, השב"כ והמשטרה צריכים להפסיק את האנרכיה ולהתחיל לכלוא את גורמי המרד, במעצר רגיל או במעצר מינהלי ולהחזיר את השקט לרחובות

לאחר התרסקות המסוק, ולאחר ההודעה הרשמית על מותם של הנשיא האיראני אברהים ראיסי ושר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן נשמעו קריאות שמחה בכל רחבי הארץ. אך חגיגות השמחה בנפילת רשעים הוא נושא מורכב. הרב דרוקמן זצ"ל במאמר השואל- האם נכון לשמוח במפלת האויב?