דעות

ברוח ניסיונות ההדברות המתרחשת בימים אלו, את יום הזיכרון לשואה ולגבורה עלינו לקדש ולהקדיש לצורך הבנת והפנמת חשיבות קיום המדינה העצמאית שאם קיומה אז היה מונע לפחות חלק מהותי מהאסון הנורא. מתוך הבנת חשיבות השיח ומתוך האינטרס המשותף לכולנו נוכל לשבת יחד ולעבד התכנים שבמחלוקת

יש משהו באוויר שאומר: משהו נשבר פה. חילוקי הדעות הפוליטיים הפכו ליריבות אישית. אנשי המחנה הלאומי ניצבים משתאים ולא מאמינים למראה עיניהם: נעשה ניסיון לבטל את תוצאות הבחירות. אני בכל אופן, מעדיפה להימנות על המחנה שלא שונא, שמעדיף את התינוק חי

אני רוצה לומר לכן באופן ברור וחד משמעי שאתן יכולות להרים ראש בגאון על כך שאתן לומדות באולפנת חורב. מעולם בשנותיי הרבות באולפנא לא נתקלתי באירוע שהיה בו סממן כל שהוא של מתח עדתי בין בנות בכיתה או פגיעה על רקע זה

מי שבאמת צריכים להתבייש בעצמם, מי שאשמים במצב הזה הם מי שאחראים על החינוך של הבנות האלו – המוסדות, ההורים, הקהילה, המנגנון

צביעות של מבוגרים בעלי כוח וסמכות, חמורה פי כמה וכמה מטיפשות של מספר ילדות. בתקשורת בישראל הגזענות משמאל מותרת לכתחילה

בעבר יו"ר המחנה הממלכתי גנץ סבל מדימוי של דמות אמצע פשרנית וחסרת עמדות, אבל כיום הציבור הישראלי לומד להעריך את קולו הממלכתי. המפסידים העיקריים הם נתניהו ולפיד

הרוצחים לא ידעו כלל במי הם יורים כי הם מתכוונים לכולנו, בחווארה כמו בחמרה, כמו בירושלים, כמו בתל-אביב – כולנו הלל ! כולנו יגל ! הלל של פסח בדמעות! כולנו מאיה! כולנו רינה! כולנו לאה!

בראיה היסטורית של סיפור העם היהודי, הדבר העיקרי שיישאר מהמחאות הנוכחיות הן הקריאה לחירות. הקריאה היהודית וסיפור יציאת מצרים מביאים בשורה של שימוש בתבונה בכוח על מנת להיטיב

ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לעסוק בביטחון בכל רגע, להחזיק שר ביטחון על תנאי או לא להקדיש תשומת לב מרבית לאתגרי הביטחון, במחיר עיסוק בנושא אחר, חשוב ככל שיהיה בעיניה // דעה

כנערה נשביתי בקסם הדתיות החרד"לית של האולפנה, אך תוך שנים ספורות נקלעתי למשבר דתי. אם לא הייתי פוגשת בדרך אנשי רוח עם תפיסה מורכבת יותר, ספק אם הייתי דתייה היום

גם לאחר שהדי התותחים יירגעו, תזכרו את הימים הללו. העם היהודי הוא "עם קשה עורף", דעתן ווכחן, אבל בשורה התחתונה – למעט מספר מטורפים בשוליים עם מגפון – יצר הקיום שלו חזק יותר

הוא כל הזמן מוציא אותי כאישה רעה שלא מאפשרת לו חופש ולא נותנת לו לעשות כל מה שהוא רוצה, הוא יודע לפזר את כל הכוחות שלו בעבודה, עם חברים ובתחביבים שלו…"

חג הפסח הוא חג האמונה, ומטרתו הוא לבסס את האמונה בקב"ה. כדי לעשות ליל סדר באמונה חייבים לשאול שאלות ולעורר את סקרנותם של הילדים. בלי שאלה, אין מוכנות אמתית לשמוע תשובה, לא בליל הסדר ולא בכל השנה כולה

אם השארנו כסא במשך שנים לגלעד שליט ובסוף זה עבד, תנסו את זה גם על גרושים. לכן תדעו, אולי אחד מהם יהיה בכלל אליהו הנביא?

אין לנו צורך במודלים אמריקאיים שאבד עליהם הכלח, שמחזירים אותנו מאות או עשרות שנים אחורה ואין בהם שום אופק של תקווה. פנינו קדימה לאזרחות המובלת על ידי המושתקות והמושתקים מכל הלאומים, העדות והמגדרים, ברוח המאבק המזרחי לדורותיו תוך הגנה בלתי נלאית על עקרון השוויון // נטע עמר-שיף

את קריאת ההגדה אנחנו מתחילים בהיותנו בני אברהם יצחק ויעקב, וכך אט אט אנו פוסעים במסע הנצחי, בן אחר אב, בת אחר אם, דור אחר דור. מסע שפנינו מכוונות בו אל העתיד, אל הגאולה, אל ילדינו

מאחר וכתב ההרשעה של בן אוליאל, לולי הודאתו, נעדר כל הוכחה מוצקת והדוקה, ולאחר שבית המשפט כבר אימץ בפסיקתו את ערכי התורה הנצחיים, וזיכה את זדורוב מחמת הספק, הגיע הזמן לביצוע פעולות אקטיביות, שיניעו מהר ככל האפשר, משפט חוזר לעמירם בן אוליאל

אכיפה בררנית היא אם כל חטאת ביחס לאמון בשילטון החוק. אם המשטרה חושדת שרפאל מוריס עלול להפר את הסדר הציבורי ועוצרת אותו, אז שתתכבד ותעצור גם את מובילי מחאת האנרכיה נגד הרפורמה המשפטית

שבועות ארוכים של מחאה היו אמורים להגיע לסיומם עם ההכרזה על עצירת החקיקה, אבל אני ממשיכה להפגין נגד הרפורמה המשפטית. למה? מאז העצירה, תומכי הרפורמה התחילו להשמיע את קולם, ולא נוכל להפקיר את הרחוב בלי להמשיך להפגין

לאחר שיחות עם מאות רווקים ורווקות אספתי עבורכם שלושה טיפים מעשיים שתוכלו ליישם כדי להגיע "יותר מבסדר" לחג הקרוב, כדי לצלוח אותו עם כמה שפחות חיכוכים לנפש