לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד נוצרה התלכדות אינטרסים יוצאת דופן, שנובעת מהכישלון ההדדי של שתי הדמויות הבכירות במערכת הפוליטית.

למרות שנתניהו גרף ניצחון מרשים בבחירות האחרונות, שהיה הרבה מעבר למצופה, הממשלה שלו סובלת מירידת ערך מוחלטת שבאה לידי ביטוי בסקרים לא מחמיאים בלשון המעטה, עד כדי שהליכוד איבד שליש מכוחו לפי סקר חדשות 13.

מנגד, מי שהיה אמור להיות כוכב האירוע ולהנות מהיחלשות הקואליציה לא זוכה לסחף באהדה הציבורית.

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד- ומי שרשמית ראש האופוזיציה – נכשל בהעברת הקולות המאוכזבים לכיס שלו, וסובל אף הוא בירידה משמעותית, לפי כל הסקרים השונים.

בין שני המפסידים הגדולים, עומד יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שנמצא בדיוק במקום הנכון ובזמן נכון, וגורף את המאוכזבים משני הצדדים

עד לא מזמן, היה קשה לדמיין שדווקא גנץ יהיה זה שיהפוך לתקווה החדשה של הציבור הישראלי.

סיעת המחנה הממלכתי (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

מה לא אמרו עליו? ותרן, פשרן, למל"מ (לא מזיק, לא מועיל), מועמד אמצע שאומר מה שנכון אבל לא אומר דבר.

אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה אצלו. המסרים שנחשבו בעבר "פרווה", מצאו פתאום מקום נוח אצל יותר ויותר ישראלים, שמאסו בקיטוב והקרע בעם.

עכשיו להיות "מרכז", זה לאו דווקא סיטואציה של חוסר ברירה, אלא דווקא של בחירה לא להיצמד לצדדים הקיצוניים – אלא שמעדיפים ריב ומדון, מאשר פשרה והיגיון.

גנץ, ונבחרת המחנה הממלכתי הצליחו בעבודה נכונה, ניהול עדין ועבודה אסטרטגית נבונה, להוות "משפך" של מנדטים מאוכזבים, מימין ומשמאל, מה שהפך אותם לאויב הגדול של נתניהו ולפיד גם יחד.

בנוסף, המצב הביטחוני העדין, מושך באופן טבעי ישראלים לחפש יציבות ביטחונית סביב דמות מרגיעה, והתדמית של בני גנץ "חונה" בדיוק שם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גנץ בגבול הצפון (צילום: רותם גולן)

האינטרסים מצטלבים נגד גנץ

כאשר המפלגה של גנץ מזנקת לכדי המפלגה הראשונה או השנייה בגודלה, וכשהוא כבר נצמד אישית לנתניהו במדדי ההתאמה לראשות הממשלה, נורות האזהרה בליכוד וביש עתיד מהבהבות חזק.

כאשר שר הביטחון לשעבר גנץ מזוהה בתור איום משמעותי על שני מתחריו בימין ושמאל, כמעט לא מופרך לחשוב שלפיד ונתניהו מחשבים יחד איך לנטרל את האויב המשותף.

מצידו של נתניהו יהיה ניסיון תמידי לפתות את גנץ לממשלה ובכך לגרום לירידת הערך שלו, כפי שעשה בימי ממשלת הרוטציה ביניהם.

נתניהו וגנץ (צילום ארכיון: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

מכיוונו של לפיד, המטרה תהיה לערער את אמינותו של גנץ, להציג אותו בתור גורם שפוגע במחאה הציבורית והמאבק של האופוזיציה, כזה שברגע האמת ייכנע לכל תכתיב של ראש הממשלה נתניהו.

המשימה: לשמור על מומנטום

גנץ נמצא עכשיו בנקודת שיא אישית, ומצליח בצורה מרשימה לאחוז במקל בשני הצדדים: גם להיות נגד התוכנית המלאה ביחס לרפורמה אבל גם בעד מציאת הסכמה אמיתית והבנה שמגיע למחנה הימין לבצע לפחות חלק מרעיונותיו.

גנץ וראשי האופוזיציה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

האתגר של גנץ יהיה לשמר את זה לאורך זמן, וזאת כשברור שלמגרש הפוליטי תיכנס מפלגת ימין-מרכז חדשה שעלולה לטרוף את הקלפים בבחירות הבאות.

השם "המחנה הממלכתי" זכה ללא מעט הרמות גבה בזמן מערכת הבחירות הקודמת, אפילו מעט חיוכי גיחוך.

ביום הבחירות גנץ הצליח להביא רק 12 מנדטים, אפילו פחות מהצמד בן גביר וסמוטריץ', אבל חמישה חודשים אחרי אותה גישה מצליחה לחלחל ליותר ויותר חלקים בציבור הישראלי, כולל בקרב המצביע הימני, שמחפש קול רגוע ושפוי.

גנץ ינסה לשמור על כוחו, אבל נתניהו ולפיד ימשיכו לנשוף בעורפו, בתקווה לנטרל את האיום של שניהם.