דעות

הגרעין הקשה של עוצמה לישראל יצביע להם שוב ושוב ושוב, מה שקשה לומר על מצביעי הבית היהודי: מאוכזבים תדיר, המומים ומתפכחים בזה אחר זה מבחירתם.

ההרס הנפשי שנגרם לעם ישראל מגיוס בנות לצבא חמור פי כמה מהרס ישוב ביו"ש ומהרס כל ההתנחלויות ביו"ש. טהרת הבית היהודי היא המסד עליו בנוי עם ישראל והטרנד המקל בתחום הזה, המאפשר גיוס בנות לצה"ל גם במסגרת של מכינות קדם צבאיות, מזיק לכולנו פי כמה וכמה מהפסד במלחמה!

בעוד מספר חודשים נחגוג 50 שנה לאיחודה של ירושלים אך למרות ההצהרות בדבר חשיבות העיר, המעשים דווקא מראים על זלזול במרכזיותה של בירת ישראל

החיסרון הוא היתרון הגדול ביותר. הידיעה הפשוטה שאדם איננו שלם, אלא שואף לשלמות – זו התורה. לא חשוב כמה האדם גדול, אלא כמה הוא גדל!

הנה בעינינו אנו רואים את התקיימותה של נבואה כואבת זו, כיצד החורבן לא בא מאויבנו, אלא מאחינו בשרינו ממש. וכבר אמרו חז"ל (ברכות נח:) כי מיום שנחרב בית המקדש, גזירה נגזרה על בתיהם של צדיקים שיחרבו

לפני שרצים להאשים את בנט, שקד, ליברמן או כל אחד אחר, כדאי שנעצור לבחון את הדינמיקה הכמעט קבועה שבכל פעם מחדש מצמקת את גוש הימין האידיאולוגי לגודל שכלל לא משקף את כוחו האלקטורלי בפועל

חייבים להודות, לאורך כל המבצע הזה לפינוי עמונה, המשטרה התנהלה על קצות האצבעות. ההוראה של המפכ"ל להגיע לשטח ללא נשק חם, ואפילו ללא אלות, כולל גם קסדות – הוכיחה את עצמה

גם כיום בתקופתנו אנו שומעים, אפילו אצל רבים מהמאמינים שתקופתנו היא 'אתחלתא דגאולה', וגם הם כמו משה מתלוננים מפעם לפעם על הרעת המצב, ומסיקים מכך מסקנות לגבי תקופתנו האם היא עדיין אתחלתא דגאולה? מפני שאינם מביאים בחשבון שעלולה להיות גם נסיגה במהלך הגאולה

אין לכם בושה? להאשים אותנו בשיקולי אגו במאבק על עמונה?! כי האגו לא משחק תפקיד ולא שיחק מעולם!!! הערכים והעקרונות כן. ולפיהם – כרגע לא צריך להיות בעמונה איש – למען האמירה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא לשום גוי שטוען בעלות עליה

אחיי היקרים, זה מאבק על הארץ. לא על אגו או על דרך. עכשיו הגיע השעה בה יגורש יישוב שלם על יושביו. לא משנה באשמת מי זה ומה הדרך השונה בה לדעתכם היה צריך לנהוג בכדי למנוע את החורבן המזעזע הזה. אתם צריכים לבחור. תשתקו כשיחריבו ישוב בארץ ישראל, או תילחמו עליה?

נעמה פלדמן מעידה מה זה אומר להיות חיילת דתייה: "לגלות שאני נורמלית בסך הכל, חוץ מהקטע המוזר הזה של למלמל לפני כל דבר שאני אוכלת ו"להתפלל את ברכת הלחם", ללכת עם חצאית ("לא קר לך?!?!" ) ולא לגעת בבנים ("את תתחתני עם מישהו משידוך?")"

האם כל הרבנים המזוהים עם הציבור הדתי לאומי עושים את מלאכת הרבנות במסירת נפש ובנקיות, וכל הרבנים החרדיים עושים זאת משום כבוד ורדיפת ממון?

ההשקפה החרדית קרובה מאד לזו החילונית, ואף מקבלת את כללי המשחק החילוניים. החרדי כביכול משדר את המסר: אין לי עניין לתקן את המדינה או לשנות אותה. אני רק דורש שיתנו לי, כאדם פרטי, לחיות כפי השקפתי

את חשיבותם של הבנים רואים אנו לא רק בהיות ישראל במצרים בחשכת הגלות וצרות השעבוד, אלא חשיבותם קיימת גם בימים שלאחר היציאה ממצרים, ובעיקר לאחר כניסתם לארץ ישראל

צריך לגלות את הסוד הכמוס: בחיים יש מחיר לכל דבר. כן הוא גם בנידון דידן. אפשר להחליט שחברה מעורבת היא דבר חשוב. החלטנו שחברה מעורבת ושילוב נשים הוא דבר חשוב? בבקשה. רק צריך לדעת שיש לזה מחיר. מחיר כבד. הרס המשפחה והרס הצניעות

אין ולא תהיה אפשרות להקים שתי חברות מנותקות זו מזו: חברה אחת של נשים וחברה אחת של גברים. ועל כן, כל הנחיה להפרדה עמוקה ומלאה בין נשים לגברים, היא למעשה הנחיה להשיב את הנשים באופן בלעדי למרחב הביתי והמשפחתי, ולהוצאתן ממרחבי הציבור, התורה והחברה

הרב שלמה אבינר מתייחס לסרטון של נאמני תורה ועבודה אודות החינוך המעורב ואומר: "מדובר בנסיון כפייתי לשנות את ההלכה"

משום אהבתו לישראל הנהיג אותם במידת הדין, כדי שהחברה היהודית תתנהג בצדק. אבל חברה שמנהיגים אותה רק במידת הדין עלולה להיחרב

משה רבנו, כנראה לא יכול לשאת עוול וחוש הצדק לא מאפשר לו להישאר שם. הוא יוצא אל אחיו להיות "נושא בעול עם חברו". האכפתיות, האחריות הגדולה לאחים, גורמת לו להתערב