פינוי עמונה: חייבים להגיד מילה טובה למשטרה

פינוי עמונה. זה הזמן להגיד תודה רבה לפיקוד הבכיר של המשטרה.

כי אירוע כזה יכול היה להיגמר עם הרוגים. בעמונה 2006 זה נגמר עם מאות פצועים, אחד מהם אנוש שבנס הצליח להשתקם. לפני שבועיים באל חיראן זה נגמר עם שוטר הרוג ומחבל מת. גם בפינויים קודמים, קטנים יותר, היו פצועים ברמה קשה יותר.

חייבים להודות, לאורך כל המבצע הזה לפינוי עמונה, המשטרה התנהלה על קצות האצבעות. ההוראה של המפכ"ל להגיע לשטח ללא נשק חם, ואפילו ללא אלות, כולל גם קסדות – הוכיחה את עצמה. המספר האפסי של הפצועים בעימות הזה – כשהפצועה ברמה הקשה ביותר בכלל נפגע מהקור – מלמדים כי שני הצדדים התכוונו כשאמרו שהם רוצים להימנע ממראות אלימים.

הייתה אלימות – אבל ברמה נמוכה

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/02/WhatsApp-Video-2017-02-02-at-15.58.27.mp4]]]

אז נכון, בסוף בבית הכנסת נרשמו אירועים אלימים, אבל גם שם נמנעו המראות של חורף 2006, כששוטרים מפוצצים באלות הפוכות נערים שיושבים על הרצפה. אז היו כמה שוטרים שאיבדו את השלווה ומנגד כמה מתבצרים שזרקו כמה דברים מיותרים, אך בשורה התחתונה – האירוע הנפיץ הזה של פינוי עמונה, הסתיים ברוך ה' ללא נפגעים בנפש.

ייתכן כי השידורים החיים בכל הערוצים, כמו התיעוד המלא שהגיע מהשטח בתוך שניות, הוסיף גם הוא לזהירות של המשטרה. כך או כך, צריך בשעה הזו לשבח את פעולות ההרגעה של ראשי הישוב – שיצאו למאבק נחוש אך לא אלים, ולשבח גם את המשטרה, שגילתה אורך רוח, והסכימה להאריך את המבצע בשעות ארוכות – כדי להגיע לסיומו בלי שפיכות דמים.