משח"כ פוליטי

לאחר שבוע של הצהרות, ציוצים, פגישות וספינים – המצב הפוליטי נותר ללא שינוי. אלו כל התרחישים להקמת ממשלה עתידית, אף שסיכויי הקמתה נמוכים, והסכנה מסבב חמישי נשאר

אסור שהייאוש מסבב בחירות רביעי, יקהה לציבור את החושים. כל המצביעים, חייבים לזכור טוב טוב שהם אלו שבסוף מכריעים, והאדישות של האחד – יכול להיות הניצחון של האחר

את הליכודניקים לא צריך לשכנע מה להצביע, צריך לשכנע לצאת להצביע. נתניהו מבין זאת והוא לא מבזבז זמן. עד הרגע האחרון הוא יחרוש את הארץ ויוכיח שוב שהוא הקמפיינר מס' 1

ככל שמתקרב יום הבחירות, מתחדדת ההבנה שלא ניתן לשלול אפשרות של בחירות חמישיות. השאלה שתכריע מה יקרה אחרי הבחירות: האם בנט וסער יצליחו לחוד ואז ביחד לכפות ממשלה משלהם

אחרי שבוע של התקפות הדדיות, השמצות וקמפיין שלילי, אפשר לדמיין עולם אחר שבו בנט וסער משתפים פעולה, מזיזים הצידה את האגו והמחלוקות למען מה שהם מגדירים כמטרה משותפת

כשבוחנים את הריאיון הנדיר שהעניק השבוע בנימין נתניהו, נראה שיש אמת בדבריו בשתי נקודות. השאלה שנותרה: אז אם הוא צודק, מדוע ישראל תקועה במצב שהיא נמצאת בו כבר שנתיים?

אחרי הדרמה של הרגע האחרון ועם סיבוב הפרסה של חגית משה, הציונות הדתית מגיעה לבחירות עם שני פתקים המייצגים שתי גישות: מה המקום שלה בשלטון – מובילים או נספחים?

גם בפעם הרביעית, הפוליטיקה המגזרית מצליחה בעיקר להמאיס את עצמה על הציבור, מבלי לייצר בשורה של ממש. אולי הגיע הזמן להבין: המגזר מספיק מוצלח כדי למצוא את עצמו בכל מפלגה

בחירות 2021 מביאות איתה שתי מפלגות דומות שמנסות לקלוע לאותו קהל יעד: גם ימנים וגם ליברלים. ההזדמנות לנגוס בקהל העצום הזה הוא הזדמנות לבנט וסער אבל גם סיכון גדול

הפילוג בימינה, חושף שוב את שאלת השאלות של הציונות הדתית: מהי הדרך הנכונה לפעול בתוך החברה הישראלית? בניגוד לכישלונות בסבבים הקודמים, יש לקוות שהפעם התוצאה תהיה שונה

המערכת הפוליטית כבר עמוק בתוך קמפיין הבחירות של כל המפלגות. אבל דווקא עכשיו חשוב שהציבור יבדיל בין נקיטת עמדות ואידיאולוגיה לבין "עיצוב תודעה" של יועצי תקשורת

כשברקע "מלחמת השבת" בין סמוטריץ' ובנט, ועם הרצון לחזור להוות אלטרנטיבה שלטונית, השניים חייבים לסכם על דרך משותפת ועל מסרים ברורים, ורק לאחר מכן לגשת לשכנע את הציבור

פוליטיקאים תמיד עברו מפלגות אבל קשה להתעלם מההצהרות של אלקין ושלח השבוע. כשבכירי מפלגות עוזבים בית פוליטי, לא מספיק להבין מה זה אומר עליהם, אלא גם מה זה אומר על המפלגה

אחרי כל כך הרבה כישלונות פוליטיים בדמות "ניהול משותף" של מפלגות, היה אפשר לצפות כי גדעון סער יילמד מטעויות. וגם – למרות הקריסה בסקרים, בימינה מתעקשים לשדר "עסקים כרגיל"

כשלראשונה מסתמנת אפשרות לרוב ימני שמתנגד לכהונת נתניהו, עולה השאלה מה הטקטיקה הנכונה לפעול למיקסום רווחים. לשני השחקנים המרכזים, סער ובנט, אין הרבה זמן להחליט

כשכל המרחב הפוליטי מסתכם סביב כהונת נתניהו, אין עוד מקום לשיח שפוי בפוליטיקה הישראלית. בזמן שישראל מתדרדרת לעוד מערכת בחירות, כדאי לעצור רגע ולזכור שהמציאות הזו לא טבעית

בכל הטירוף של השנתיים האחרונות וחוסר היציבות הפוליטית שהמדינה סובלת ממנה, ישנן שתי תנועות פוליטיות שנמצאות בצומת דרכים גורלי. מבחינתן זה להיות או לחדול

איך האמירה של רביב דרוקר השבוע בנוגע לפרשת "ביביטורס", מעלה מחדש את טיב היחסים של הצמד בנט-שקד עם נתניהו. וההבדל (הקטן) בין לדרוש שינוי לבין ליישם מדיניות

כששאלת קיום ההסכם בעניין התקציב מתקרבת לשיא, טוב לזכור מי חתם על מה ומי מפר את מילתו. וגם, איך קרה ששני ח"כים באופוזיציה מושכים כל-כך הרבה תשומת לב