פרשת "ביביטורס" אולי עברה מזמן מן העולם, אך חזרה לכותרות השבוע, ועוזרת להבין מדוע היא משפיעה על הפוליטיקה גם היום.

השבוע הודה בשידור העיתונאי רביב דרוקר, חושף הפרשה משנת 2011, כי לא בנט ושקד הם אלו שהדליפו את פרשת "ביביטורס", למרות ההבהרה החד-משמעית שאמר בשידור בחדשות 13 הוא הודה: "אני לא יודע מי יאמין לזה״.

כזכור, פרשת "ביביטורס" נחשפה ע"י דרוקר ועסקה בקשרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בעלי הון ובמימון נסיעותיו ונסיעות בני משפחתו לחו"ל, בשנים 1999–2008. אחרי שעבר את בדיקת מבקר המדינה והיועמ"ש, נסגר התיק בשנת 2017 לאחר שחלק מהטענות שעלו נמצאו אינן נכונות ועל שאר הטענות, לא עלה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית.

בזמנו עלתה ההשערה כי בנט ושקד (שתיפקדו כראש מטה וראש לשכה של נתניהו באופוזיציה) הם שהדליפו את המסמכים שמהם התפתחה הפרשה, טענה שהשניים מכחישים עד היום. המסר עוד מהדהד מידי פעם כמו לפני מספר חודשים שהבן, יאיר נתניהו, בסדרת ציוצים מיום 18.5 טען, שוב, נגד בנט ושקד שהם "לא סתם נלחמו להעביר את חוק ישראל היום בשביל נוני. ועוד לא אמרתי מילה על ביביטורס".

אז למה זה רלוונטי היום אחרי כל-כך הרבה שנים? ומה אפשר ללמוד על המלחמה של הליכוד נגד ימינה? כאשר מבינים את טיב היחסים בין הזוג נתניהו לצמד בנט-שקד, מקבלים נקודת מבט על מה שמניע את הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות.

אז איך נוצרה "ברית האחים"?

טענה נפוצה בקרב אנשי הליכוד נגד בנט ושקד, היא אותה "ברית אחים" מפורסמת בין בנט ללפיד. 

תקציר הפרקים הקודמים, למי ששכח: החיבור של "הבית היהודי" ו"יש עתיד", שתי המפלגות החדשות שנסקו בבחירות 2013 הביא ליצירת גוש של 31 מנדטים, בדיוק אותו מספר מנדטים כמו בחיבור הכושל של "הליכוד ביתנו". 

לפיד ובנט, ארכיון (צילום: פלאש 90)

מכיוון שהחרדים הטילו וטו על שותפות קואליציונית עם יאיר לפיד ונתניהו לא רצה אפילו לשקול את צירופו של בנט לממשלתו, נוצר למעשה מבוי סתום. מפלגת העבודה סירבה להיכנס לממשלה, ואז נותר נתניהו בלי מרחב תמרון: ללא הבית היהודי או יש עתיד לא התאפשר לו להקים ממשלה, והוא "נאלץ" לקבל את שתי המפלגות יחד ולהשאיר את הסיעות החרדיות באופוזיציה. הליכוד הוא זה "שדחף" את הבית היהודי לאותה ברית עם לפיד. ללא הווטו של נתניהו, הייתה אפשרות להקים ממשלת ימין-חרדים קלאסית, אמנם צרה של 61 ח"כים, אבל ללא מרכיבי "שמאל" בדמות ציפי לבני או יאיר לפיד.

גם אחרי בחירות 2015 נתניהו חתם עם הבית היהודי בשעה האחרונה לפני סיום הארכה למנדט שקיבל מהנשיא, ורק לאחר שהבין שאין בידו ממשלה אחרת. כידוע אחרי בחירות 2020, נתניהו הקים ממשלה עם כחול לבן, וימינה נשארה בחוץ.

בשבועות האחרונים דף המסרים של הליכוד נוטה לכיוון אחד: לצבוע את בנט-שקד בצבעי שמאל.

ב-12 באוקטובר, בתגובה לכך שהצביעו בעד הצעת אי-האמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, צייצו בליכוד: "חתרן נשאר חתרן. בנט החליט הערב לפרוש סופית מגוש הימין ולהמליץ על יאיר לפיד לתפקיד ראש הממשלה. מי שפירק את ממשלת הימין בשביל ברית האחים ימליץ על השמאל בשביל ג'וב".

והנה "ברית האחים" חזרה.

השבוע בראיון לרדיו גלי ישראל אמר נתניהו בקולו: "אני לא יודע אם בנט הוא ימין או שמאל. תלוי באיזה יום שואלים". המגמה ברורה: לא היה ולא יהיה מנהיג אחר למחנה הימין, ואם אחד כזה נוסק בסקרים, נציב אותו כיריב מהצד השני. ככה הכי נוח.

בני הזוג נתניהו, ארכיון (צילום: עמוס בן גרשון/לע"מ)

מה בדיוק קרה בין הצמד בנט-שקד לבני הזוג נתניהו והאם זה באמת קשור לפרשת "ביביטורס", כנראה שלא נדע לעולם. הראשונים מסרבים בתוקף להתייחס לתקופה שעבדו בלשכת נתניהו. מה שבטוח – ההשפעות נותרו עד היום, ומידי פעם יש לנו תזכורות המבהירות לנו שלא תמיד הכול ענייני, לפעמים באמת הכול אישי.

אז מי מיישם מדיניות "ימין"?

ואגב, לטענה נגד בנט ש"לא ברור אם הוא ימין או שמאל". אפשר להסתכל על שלושה אירועים סימליים שהיו השבוע: ציון שנתיים לאי-פינוי המאחז הפלסטיני הלא חוקי חאן אל-אחמר, התגובות להתבטאות של דינה זילבר והקריאה של אנשי הליכוד לביטול חוק ההתנתקות.

שוב ושוב נשמעים חברי הכנסת של מפלגת השלטון ב-11 השנים האחרונות כאילו הם אנשי אופוזיציה.

כשח"כ אריאל קלנר אומר השבוע באולפן סרוגים על חוק ההתנתקות שהוא "בושה שהוא עדיין בספר החוקים", נאלצתי להזכיר לו שהוא חבר קואליציה וראש הממשלה הוא ראש מפלגתו. אפשר להגיד שאולי זה לא אפשרי אבל אי אפשר לדבר כאילו המושכות לא בידיי הליכוד מעל עשור. 

גם קריאות ההתפעלות נגד אמירות המשנה ליועמ"ש, זילבר, מלאות צביעות. ח"כ אסנת מארק אמרה השבוע אצל נדב אלימלך בערוץ כנסת: "יש לאנשים האלו חוצפה, יושבים כל כך הרבה שנים בנקודות מפתח, בצמתים הכי חשובים של מדינת ישראל. זה האנשים, הם מרגישים שמותר להם הכול, שרק הם מבינים".

השאלה מה באמת נעשה בשנות כהונתו של נתניהו לשינוי "שלטון הפקידים", כפי שמכנים בכירי הליכוד? כוחו של בג"ץ רק התחזק והתערבות הייעוץ המשפטי רק גדלה. 

וחאן אל אחמר? 732 ימים עברו מאז ראש הממשלה אמר שהוא "יפונה בקרוב מאוד".

יכול להיות שאי אפשר להשיג את כל מה שהליכוד מבטיח כל מערכת בחירות, ואכן יש שיקולים בינלאומיים משמעותיים מאוד. אך נדמה שטוב יעשו חברי מפלגת השלטון אם ייתמקדו בעשייה, ולא רק בביקורת על המצב הקיים. 

תמיד אפשר לצייץ בטוויטר, אבל הבוחרים מצפים גם לתוצאות בשטח.