מאז פוזרה הכנסת ה-23, שתי הנחות יסוד מלוות את המערכת הפוליטית: הראשונה היא שבנימין נתניהו לא מצליח להגיע לבלוק 61 שמבטיח לו ממשלה. השנייה היא שאין ביכולת מחנה המרכז-שמאל אפשרות ליצור אלטרנטיבה שלטונית שביכולתה להרכיב ממשלה.

בתווך של הנתונים האלו עומדים שני פוליטיקאים שיכריעו לאן ישראל צועדת אחרי ה-23 במרץ: סבב חמישי או הקמת ממשלה.

רבות דובר על הפספוס בכך שבנט וסער לא חברו יחד לפני הבחירות לרשימה אחת שיכלה להציע חלופה שלטונית מגובשת לנתניהו – מימין. כידוע זה לא קרה, וכעת אותם שניים מנהלים קרב מאסף על בנק מצביעים יחסית דומה שנע סביב ה-25 מנדטים. זה כולל רבים שמגיעים מהמגזר הציוני-דתי, מאוכזבי כחול לבן, ליכודניקים לשעבר וגם מצביעים שמחפשים קול יותר ליברלי אבל כן לאומי.

לפי כל הסקרים לנתניהו אין קואליציה. "הבלוק" שלו עם החרדים וסמוטריץ' לא מצליח לחצות את הרף של 50 מנדטים, וגם עם בנט, הגם שמתחייב שלא להצטרף, ברוב המקרים אין ממשלה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סער ובנט באולפן סרוגים

מה שמוביל אותנו באופן טבעי ליריב הממוקם שני בסקרים, יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד. אין ספק שהוא מתחזק בסקרים ומבסס את מקומו גבוה מעל שאר המתחרים, אבל כמו שאומרים בעגה הצבאית, הוא אולי בחזית אבל נותר ללא חיילים מאחוריו.

מעבר להכחשות של הצמד בנט-סער, גם גורמים אחרים כמו מרב מיכאלי ובני גנץ, לא ממהרים להביע נאמנות, בטח שלא לחתום על מסמך כזה, בעבור לפיד. מה שעלול להותיר את מי שמתיימר להיות ראש "מחנה השינוי" לבד כשיגיעו המפלגות למצעד הממליצים בפני הנשיא.

אז אם נתניהו לא יכול וגם לא לפיד, ההכרעה תיפול על הכתפיים של אותם שניים שלא השכילו להתמודד יחד מלכתחילה. המסר ששניהם אומרים בנפרד (או שמא בצורה מתואמת?) שההחלפה לנתניהו תגיע רק מימין. וכן, כל אחד מהם רואה את עצמו מוביל את הממשלה.

הישורת האחרונה של ימינה ותקווה חדשה

מבחינת שניהם, המטרה להגיע גדולים יותר וחזקים יותר מהשני, על מנת לטעון לכתר. ספקולציות על שיתוף פעולה ישר אחרי הבחירות, בדמות "בלוק טכני" של שתי המפלגות כבר נזרקות לאוויר, ותקווה שכך החרדים, "הציונות הדתית" ואפילו ליברמן ישתכנעו להרכיב ממשלה יחד, ללא נתניהו.

בהנחה סבירה שהחיבור הזה יביא יחד מעל ל-20 מנדטים, יעמוד בפני לפיד הדילמה הקשה: להצטרף תחת סער-בנט כשותף בכיר אבל לא כראש ממשלה או לאפשר התדרדרות לבחירות חמישיות? או בכלל אפשרות נוספת – חבירה של עריקים משלל מפלגות לממשלתו הבאה של נתניהו.

אז לפיד יצטרך להכריע האם להסכים לבלוע את הצפרדע, וזאת על מנת לממש את ההבטחה הגדולה שלו – לסיים את כהונתו של נתניהו.

צילום: חיים צח – לע"מ ומרים אלסטר – פלאש 90

נתניהו מתחייב בקמפיין הבחירות הזה להביא "לממשלת ימין על מלא", אבל הוכיח עד כה פעם אחר פעם, כי הוא מעדיף להכניס לפחות מפלגת מרכז-שמאל אחת לשותפות איתו. ולכן מבחינת בנט וסער, האסטרטגיה הזו נכונה גם להם – להבטיח ממשלה עם רוב ימני מוצק, ומידת הצורך להזדקק למפלגה כמו "יש עתיד", "כחול לבן" ואף העבודה, כדי להבטיח ממשלה יציבה.

שבועיים וחצי נותרו ואילו המסרים שתשמעו משני הטוענים לכתר. זה קרב שימשיך עד הרגע האחרון, במובן הזה כל אחד מקווה לגדול אבל שהשני גם לא יקרוס. מידת ההצלחה של שניהם גם יחד תכריע את הבחירות הקרובות.