כשתשאל כל חייל, לא משנה מה תפקידו או דרגתו, מי המפקד שלו אמורה להיות לו תשובה אחת ובלעדית. אבל לא רק במקום היררכי כמו צבא, גם כל עובד אמור לדעת תמיד שיש לו אדם בעבודה שהוא הוא הכתובת שלו.

ככה העולם עובד, יש סולם של תפקידים ובסוף למעלה עומד אדם שקובע. זה יכול להיות אדם שמינה את עצמו או נבחר, אך העיקרון ברור – לכל גוף יש ראש אחד.

אז למה שוב ושוב מנסים לעקוף את העיקרון הזה בפוליטיקה הישראלית?

זוג או פרט?

השבוע הושלמה עוד חתיכה בפאזל במפלגתו של גדעון סער, עם הצטרפותה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון ל"תקווה החדשה". מהר מאוד התברר גודל כוחה בתנועה החדשה. לא רק שהיא תהיה מס' 2 ברשימה החדשה אלא "תזכה" שהניהול יהיה יחדיו וההנהגה משותפת – וכך השניים ירכיבו רשימה, שתכלול כזכור גם את הנדל והאוזר.

התמונה שהופצה אחד ליד השנייה, הזכירה לרבים נשכחות מ"הנהגות משותפות" בעבר: ציפי לבני ובוז'י הרצוג (המחנה הציוני), בני גנץ ויאיר לפיד (בימי "כחול לבן" הגדולה) וכמובן נפתלי בנט ואיילת שקד (הימין החדש).

בנט ושקד בימי הריצה העצמאית של "הימין החדש"

צריך להגיד בפה מלא: אין דבר כזה ניהול משותף של מפלגה. בין אם המנהיג נבחר ע"י מתפקדים ובין אם מינה את עצמו, תנועה פוליטית צריכה מנהיג אחד וברור. אין דבר כזה שני שמות על פתק הצבעה אחד. אין באמת אפשרות לניהול משותף של סיעה. לעיתים צריך בסוף לקבל החלטות קשות ואחרי שלל דיונים והתייעצויות – ההחלטה צריכה להתקבל ע"י המנהיג.

זוגיות זה נהדר למשפחה וניהול משותף יכול אולי לעבוד בצוות של הדרכת תנועת נוער, אבל פוליטיקה זה עסק אחר, קשוח, שמחייב הכרעות ברורות. ניהול זוגי לא מאפשר את זה ובעיקר מבלבל את הציבור.

הגיע הזמן להתנער מטריק הזה ולהגיד בפה מלא מי מוביל את המפלגה. כי איך זה נגמר? בסוף כולם יודעים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הודעת ההצטרפות של שאשא-ביטון לגדעון סער

עסקים כרגיל, נכון לעכשיו

מי שעבר השבוע ליד הלשכה של יו"ר סיעת ימינה, ח"כ איילת שקד, היה יכול לחשוב שהמנדטים שצופים למפלגה לא נחתכו בכמעט חצי תוך כמה ימים. מאז הכריז גדעון סער על הקמת מפלגתו, "נדדו" אליו כמעט עשרה מנדטים שחנו כמה חודשים אצל ימינה.

לאחר תקופה ארוכה של התבססות כאלטרנטיבה שלטונית, סער היום מוביל בסקרים ראש בראש מול נתניהו, ונראה שבנט נשאר מחוץ למירוץ הזה.

למרות כל זאת, בימינה רגועים ומשדרים עסקים כרגיל. בעיניהם מדובר בסך הכל בהתרגשות ראשונית מהמפלגה החדשה ועם הזמן זה ישתנה חזרה לטובתם.

מפלגת ימינה במסיבת עיתונאים (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

כשנשאלים אותם גורמים אם הם לא מרגישים "שאיבדו נכסים" חשובים, קרי את הנדל והאוזר ואת יפעת שאשא-ביטון, עולה גיחוך קל על פניהם. "את צמד הנדל והאוזר כלל לא רצינו ולגבי יפעת, הגישושים היו ראשונים ולא היינו מוכנים לתת לה את מה שהיא דרשה". לפי הדיווחים הוצע לה מטעם ימינה "רק" מקום רביעי והיא העדיפה מקום שני וניהול משותף אצל גדעון סער.

בכל מקרה בסביבת בנט ושקד רגועים ואומרים שבזמן שסער מחפש טאלנטים ועושה כותרות, הם עמוק בשטח. מבחינתם הם עסוקים בטיפול בנושא הקורונה כבר עשרה חודשים והציבור יידע בסופו של דבר מי בא לעבוד ולחפש פתרונות ומי בא רק עם אג'נדת "רק-לא-ביבי".

האם מתחת לפני השטח לא נעשים מאמצים לחפש שמות לוהטים או דרכים לסחוף חזרה את המצביעים לחניון של ימינה? כנראה שכן, גם אם בימינה לא יודו בכך בפה מלא. מה שברור שאם פיזור סופי של הכנסת, המערכה החמה הראשונה תהיה לאו דווקא של נתניהו, אלא בגזרת שבין גדעון סער לנפתלי בנט.