דעות

משחטת הפרות הקדושות פועלת. לעיתים נדמה שיש תחרות על שחיטת עוד 'פרה קדושה'. כך ששו אלי מאכלת, השבוע, לשחוט גם את מיתוס הגבורה של 'כוח צביקה'

מעבר לשאלת הכמות; כמה דתלשי"ם יש בין בוגרי החמ"ד, יש כאן תופעת עומק רחבה יותר שחובה עלינו לשים אליה לב ולחשוב כיצד משנים כיוון. הרב אלי קפלן מגיב

יש רפורמים שרוצים להתפלל בתוך עזרת נשים שלנו על פי מנהגיהם הפרוצים אשר בדו מליבם, ויש רפורמים שרוצים לחמוס את הכותל המערבי הקדום שמשוך דרומה. זה טריפה וזה נבלה. מעולם לא חילקנו את הכותל לשנים, בין הפרושים והצדוקים. הכותל הוא לב. לב לא מחלקים

חוק סינון האתרים לכאורה מתיישב היטב עם ההלכה הפשוטה שנשענת על העקרונות שנוסחו פעמים רבות, שאין אפוטרופוס לעריות, אז איך יש דתיים שמתנגדים לו?

אחוזי החזרה בשאלה בציבור מרקיעים שחקים, והחוסר בדיון ציבורי בנושא מפליא עד למאוד; התופעה שמאיימת על הציונות הדתית; דעה

אז למה לתת? כי לכל החברים שלו יש, ואם רק לו לא יהיה – אז הוא ירגיש דחוי בחברה. אז למה לא לתת? כי יש סכנות בסמארטפון. אז מה עושים?

לאן נעלמו הרבנים? יש תשובה מעשית ויש תשובה מהותית. התשובה המעשית היא שאכן ישנו ויכוח עקרוני בין הרבנים ולמעשה המנהיגות הזו לא קיימת מאז הבחירות, עקב מחלוקת בשאלה האם להצטרף ליחד או לבית היהודי

מדינת ישראל נמצאת במהפכת תשתית שלא קרתה ב20 שנה האחרונות, מסילות רכבת נפרסות לאורך המדינה, רכבות קלות בתוך הערים המרכזיות, שיפור כבישים בצפון בניית מחלפים שדרוג כביש מספר 1, צינורות גז אשר נפרסים לאורכה ולרוחבה של המדינה, אך דא עקא ישנו שטח אחד שבו לא מתקדם תכנון ומתוך כך גם לא ביצוע של עבודות תשתית אלו- שטחי יהודה ושומרון

בתור הציבור הדתי-לאומי התחנכנו מגיל אפס שאנחנו לא כמו החרדים, ואנחנו כן משתתפים בגאולה באופן מעשי, ופתאום לומדים את הרב קוק שאומר לנו שבעניין הר הבית אנחנו כמו חרדים

בשו"ת לפרשת השבוע מתייחס הרב שלמה אבינר למעלת שרה ואברהם ולמעלת הגבר אל מול מעלת האישה

התשובה על הטענה "ליסטים אתם" – היא הסיבה ל"אמר רבי יצחק" של רש"י הראשון. כך מתחנכים ומחנכים לאהבת הארץ. ובו זמנית, אנחנו מתחנכים שזו לא רק זכות, אלא מחויבות גדולה להיקרא "עמו" של ה'

כשם שאדם המוגדר חילוני מתקרב ללא מחוייבות לעניינים של יהדות, כך גם אנשים המוגדרים דתיים אינם רואים את עצמם מחוייבים להלכה באופן מוחלט

מי שמתבונן על שמחת תורה ומתמקד בילדים וברצון שלנו לתת להם להיות שותפים מלאים, עד כדי כך, שהם הופכים להיות חלק חוויתי משמעותי משמחת החג, יוכל בקלות להחליף את מילות השיר ל "שמחת תורה חג גדול לילדים.."

העולם מחולק בין אנשי האו-או לאנשי הגם וגם. בתוך האדם הכללי שהוא האנושות קיימת החלוקה הזו בין אנשי האו-או לבין אנשי הגם וגם. בתוך האדם הפרטי עשויה להתקיים חלוקה כזו, אך בדרך כלל הפרט משתייך לאחת משתי התנועות הגדולות הללו

מסופר בגמרא סוכה (לו ב): "מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו"! יש לשאול למה רבי עקיבא הביא אתרוג כל כך גדול לבית הכנסת? הגמרא מביאה מעשה זה בתוך דיון על השיעור המירבי של אתרוג. במשנה יש מחלוקת. רבי יהודה אומר שהשיעור הגדול ביותר הוא שיחזיק שני אתרוגים בידו האחת. טעמו הוא שיוכל […]

למה חוגגים את שמחת בית השואבה? כאשר המאבק הוא על ההגמוניה, הרבנים יודעים להסיר את הכפפות. דין זניח שעליו יש מחלוקת, יזכה לצרמוניה ולטקס בסדר גודל ענקי

אותו ראש ממשלה ואותה ממשלה אשר מגנים בתקיפות את החלטת האו"ם – הם אשר הניחו את יסודותיה באותו נאום אומלל שנשא באוניברסיטת בר-אילן, בו הכיר בזכותם של אותם ליסטים וגזלנים הקרויים "פלשתינאים" למדינה בארץ ישראל

הפתרון הפשוט לבעיה הוא שלא תהיה בעיה כלל; לבטל גיוס בנות, ושיבינו פעם אחת ולתמיד שאין עניין לאשה להידמות לגברים. אנו רוצים צבא צנוע, טהור ונקי. זה גם יוסיף עוצמה צבאית

אפשר לתקן גם את מה שפגמנו בקדושת הר הבית. בחג הסוכות הזה אנחנו חייבים להראות לקב"ה, לעם ישראל, לאונסק"ו ולעולם כולו שלא שכחנו את ירושלים

נפילתו של בית היא נפילה מוחלטת וסופית, נפילה שאין אחריה תקומה. סוכה, לעומת זאת, אף שהיא נופלת בקלות – יש לה תקומה מחדש. זהו המאפיין של עם ישראל ושל מלכות ישראל