מונחת לפני עצומה, חתומה על ידי כאלף תלמידי ישיבות הסדר, גבוהות ומכינות. עצומה הקוראת לקדושת המחנה בצה"ל.

אני מזהה פה רוח חדשה.

באופן כללי הרוחות בארץ חמות. ביטויים כמו "קו אדום", "חור בספינה", ועוד, החלו להישמע. כדור השלג שהחל להתגלגל לפני שנה ומחץ את תחום תודעה יהודית, המשיך והתגלגל על 'פטור זקן' (למה כדי לגדל זקן צריך לקבל 'פטור', זה לא אמור להיות הפוך?) שירת נשים, סערת הרב לווינשטיין, וכעת פקודת ה"שירות המשותף".

יש אומרים- 'רודפים אותנו!' ומסמנים גופים עלומים ומפחידים כמו הקרן החדשה, האיחוד האירופי ועוד ארגוני שמאל ראדיקליים. לדעתי מי שחושב כך עושה לעצמו חיים קלים. בעסק הזה אין טובים ורעים. מדובר כאן בסוגיה עמוקה, שמניחה לפנינו חבורה רצינית, פטריוטית ואידיאולוגית.

אל מול ההתחזקות האידיאולוגית של הציונות הדתית עומדת התחזקות אידיאולוגית של לוחמי הדמוקרטיה השוויון וכבוד האדם. כולנו זקוקים למלא את קיום המדינה שלנו בערך, והערך שעומד כנגד "יסוד כסא ה' בעולם", הוא 'מדינה חופשית ודמוקרטית'. המלחמה של ישראל, יאמרו ב'מכון למחקרים אסטרטגיים' ודומיו, היא מול ציר הטרור והרשע העולמי ואנו בחזית העולמית של המדינות הנאורות. אין כאן סיפור יהודי ובטח לא אדמה קדושה. זו מלחמה של הדמוקרטים השפויים מול הטרוריסטים הפונדמנטליסטים (יש כאלה גם בגבעות יצהר..) בשם "קדושת שמו" של המוסר האנושי הגלובאלי הקמנו את מדינת ישראל ועל כך אנו מוכנים להילחם בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.

אותה אמונה שמאפיינת יותר ויותר את בני הציונות הדתית, מסוכנת מאוד. יאמרו מאמיני הדמוקרטיה. בשמה, אנשים רוצחים את כל מי שחושב אחרת מהם (אולי גם את רבין?) ומסרבים פקודה לדמוקרטיה. בשם האמונה, פוגעים בשוויון זכויות הנשים (שירת נשים) ומתנשאים על האחר בשם אמונתם (כמו האמירה שלהט"בים סוטים). שאלוהים ישמור עלינו מהמאמינים שלו.

ובכן, מבחינתם, יש פה מלחמת תרבות של העולם המתקדם הגלובאלי והמערבי, בזה הפרימיטיבי, משיחי ומסוכן לאנושות. לא יעזרו פה שרירים. כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו וזו מלחמה על החיים.

מאידך, אנחנו, בישיבות, ממשיכים לגדל ולחנך את מיטב בנינו ובנותינו להתמיד בתורה ולהתמסר לכלל ישראל. אנחנו ממלאים את אולמות מבחני ההסמכה של הרבנות דוגם של בה"ד 1. כובשים מאחזים בזה אחר זה.

בקרב התרבותי – ציבורי, אנחנו עובדים לאט ובזהירות. לא אומרים את השם המפורש, חוששים לא לעורר דובים מרבצם ולא להישמע כמו בדיוק מה שממנו הם חוששים.

אל מול הגזרות המתחדשות עלינו אנחנו בעיקר מכבים שרפות. עם קצת לחץ ופוליטיקה, מגיעים להבנה שבשתיקה על הזקנים ועל שירת נשים. פה ושם מתנצלים על איזה ביטוי או פסק הלכתי ומצטטים את קהלני לגבי שירות חיילות בטנקים.

אז זהו. העצומה האחרונה של בחורי הישיבות שוברת את המאזן הזה. החבר'ה אומרים את מה שבליבם בלי לחשוש ולכבס מילים. העצומה קוראת לסייעתא דשמיא בתנאי שהמחנה יהיה קדוש ומסיימת בציפייה שבצה"ל יוסיפו עוד קדושה עד שיתקיים בנו – "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

משהו מהסגנון של עופר וינטר בצוק איתן תופס תאוצה. כנראה שבחורי הישיבות שלנו כבר משוכנעים שאצלם אין פחות כבוד לאישה או קבלת השונה מאף אחד אחר. הם מניחים על השולחן את האג'נדה שלהם ומי שחושב אחרת שיתמודד. יש כאן רצון ואמונה ביכולת להנהיג את כל העם ואת הצבא לכיוון אחר, קדוש יותר, מאמין יותר, נכון יותר.
איכשר דרא.

אני הקטן סבור שהקב"ה לא העלה בפנינו את הסערה הציבורית האחרונה רק כדי שבסוף תתבטל הגזרה, וגם לא רק כדי שנרים את הדגל ונצא למלחמה בשם ה'. אנחנו חייבים גם להקשיב לטענות שכנגד כי יש לאחים היקרים שלנו מהצד השני הרבה מה לומר לנו. אבל אי אפשר להקשיב בלי שאתה אומר מה שאתה חושב באמת. הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים. אני מחזק את הבחורים האלה. הם טובים מאיתנו.

=======

הרב איל יעקבוביץ' הוא ראש ישיבת ההסדר צפת