בינות לכל מדפי הספרים העמוסים בביתי ניצב לו ספר התנ"ך במקום של כבוד, עטוף כריכת עור, עטור בהדפס זהב.
אפתח בוידוי אישי. לא נעים לומר, אפילו די מביש, מעולם לא סיימתי לקרוא את כל התנ"ך. בוגרת אולפנא, בת מדרשה, שותפה קבועה בחידוני תנ"ך, ועדיין אינני יכולה לומר שהצלחתי לעבור על כל דפיו בשלמות ולו פעם אחת.
לצערי אינני יחידה. ישנה בדיחה שמספרת על בחור ישיבה למדן וחריף שנשאל היכן כתוב "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". בלי היסוס הוא ענה מיד שהפסוק מופיע במסכת חגיגה. אז אומנם בדיחה היא לא מדד מדויק, אבל כנראה שיש משהו שהביא לאמירה.
תושיבו חבורת דוסים במעגל ותשאלו מי סיים את כל הש"ס ותקבלו מספר נאה של מצביעים לומדי תורה. על השאלה היותר קלה לכאורה "מי סיים את כל התנ"ך?" כנראה יהיה מספר מצביעים נמוך יותר.
מי קרא את כל הספר?
אנחנו כל גאים בהיותנו עם הספר, העם שהביא לעולם את ספר הספרים, הספר הנפוץ ביותר בכל תבל. אבל האם באמת אנחנו עושים מעשה כדי להחזיק בתואר?
אנחנו רואים בספר הזה את הבסיס לקיומנו, ממנו אנו שואבים את מורשתינו ואת מנהגינו, אך כמה מתוכנו אכן קראו את התנ"ך מהדף הראשון בו ועד האחרון? אל תשלו את עצמכם שמערכת החינוך הישראלית דואגת להנחיל לנו את הספר בשלמותו.
הלימוד הרגיל בתיכון לא באמת מקנה לנו את לימוד כל כ"ד ספרי התנ"ך. גם לא במסגרת הלימוד בחינוך הממ"ד. אני יכולה לגלות לכם שאפילו בחומר לחידון התנ"ך העולמי, המפורסם כל כך, ישנם פרקים שלמים שהושמטו.
הסלנג הנפוץ בין החבר'ה טוען "לא בחומר – לא תנ"ך". כנראה שלימוד התנ"ך נכנס במסגרת הדברים שלעולם לא יעשו עבורינו. רק אם נחליט לרתום עצמינו ו"ללכת על זה", רק אז זה יקרה.
לסיים את התנ"ך תוך שנה
כולנו מכירים את החזרה בבית הכנסת מידי שנה על ספרי התורה, רק השבוע פתחנו בהתרגשות רבה את ספר בראשית. יחד איתו סבב נוסף התחיל השבוע, קצת סודי עדיין, נא להכיר: לימוד התנ"ך היומי. מדובר בלימוד יומי של כ- 2-3 פרקים מספרי הנ"ך מידי יום חול.
החלוקה היומית מתבצעת על ידי "סדרים", כלומר על ידי החלוקה היהודית המקורית של התנ"ך (אין צורך להבהל, יש לוחות נגישים ומסודרים המראים במדויק מהם הפרקים המיועדים לאותו יום בחודש).
תוסיפו לזה את קריאת פרשת השבוע מידי שבת, ותקבלו את סיום קריאתו של התנ"ך במשך שנה. המפתיע הוא שהלימוד דורש כרבע שעה מידי יום, זה הכל. השנה אני מצטרפת. בלי נדר.
בינות לכל מדפי הספרים העמוסים בביתי ניצב לו ספר התנ"ך במקום של כבוד, עטוף כריכת עור, עטור בהדפס זהב. זכוכית הויטרינה מגינה עליו מכל חשש אבק. בעזרת השם, בעוד שנה אוכל לומר שלפחות פעם אחת הספקתי לעבור על כל דפיו.
מוזמנים להצטרף.
תגובות
זה נקרא לקרוא את התנ"ך לא ללמוד את התנ"ך... וגם רוב אלו שגמרו את הש"ס, יותר קראו אותו (במסגרת לימוד דף יומי) מאשר למדו אותו... מזכיר את הסיפור על אחד הרבנים שראה חגיגה גדולה ושאל מה זה, אמרו לו, גמרו ללמוד א כל הש"ס ועושים סיום. אמר יפה, וכמה זמן לקח להם, ענו לו קצת יותר משבע שנים... התפלא הרה ואמר אוי לי, בזמן הזה למדתי רק סוגיה אחת בבא-קמא...
שאלה לגולשים שאלה לא קשורה לכתבה רק לנושא אבל היא מציקה לי הרבה זמן ואולי מישהו יענה: בספר מכתבים לטליה מסופר שבן גוריון ז״להיה חוזר ואומר שבלי התנ״ך אין קיום למדינה כי כל זכותנו על הארץ נובעת מהתנ״ך ובלעדיו אנחנו כובשים וכו׳ נבצר מבינתי להבין איך ייתכן שאדם שלא שומר שבת ושאר מצוות יטען לזכויות בעקבות התנ״ך? איך לא קם מישהו ואמר לו- רגע, אתה אומרלערבים לציית לתנ״ך ואתה בעצמך לא מציית לו? אותו תנך שאמר ש״כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים״ אמר גם ״שמור את יום השבת לקדשו״ ואת ״ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרבו״! איך אפשר לבחור מה שבא לך? מחזיקים מבן גוריון אדם משכיל ופיקח, תסלחו לי אבל משפט כזה ושכל לא מסתדרים לי ביחד וסליחה אם שרטתי פרה קדושה...
מוזמנים להצטרף לתוכנית "מתן על הפרק" אכן, רובנו רוצים ללמוד את כל הנ"ך ולא רק לקרוא ולעשות "וי" שקראנו. החלום הזה יכול להתממש! זו השנה השניה שפועלת תוכנית עולמית מקוונות ללימוד שבועי של נביאים וכתובים. כל שבוע מקבלים למייל האישי דף נפלא המסייע ללימוד הפרקים, כל שבוע לומדים שנים שלושה פרקים ותוך חמש שנים מסיימים ללמוד את כל הנ"ך. בסיום כל ספר מתקיים יום עיון חגיגי, והלומדים שותפים בפורום ובפיסבוק. בתוכנית לומדים מאות לומדים בארץ ובחו"ל. שנה שעברה סיימו את הספרים יהושוע, שופטים שמואל והשנה לומדים מלכים וישיעהו. מוזמנים להצטרף באתר הבית של מתן.