תורה

הרוחות התרבותיות הסוערות המטלטלות אותנו כיום מחייבות יכולת עמידה תרבותית וקשיחות מושרשת – קוראים לזה תורה. לא רק שמרנות, לא רק ימניות, לא רק ערכיות, אלא עמל תורה

הרב אילעאי עופרן סיפר איזה איסור בתורה הוא היה מבטל לו היה בכוחו לעשות זאת: "עד שמישהו סוף סוף כבר מרגיש צורך אמיתי להודות לה׳ על רוב חסדיו, דווקא הרב הוא מי שעוצר אותו"

מדוע אנו רואים שבני נוער מהציונות הדתית עוזבים את דרך החינוך הדתי? הנה תשובה מקורית שיכולה לשפוך קצת אור על אחת השאלות הכבדות ביותר במגזר הסרוג

רשת אמי"ת מזמינה את תלמידי כיתות ז' עד י"ב לקחת חלק בתחרות, וליצור יצירה אישית שעוסקת בין חיבור התורה לחיינו ביום יום | פרס ראשון לתלמיד: 1500 ש"ח >>

נדמה שבמפגש בין שני היבטים אלו של תורה מצוי מתח – מתח בין יצירה אלוהית אידאית ואידיאלית, יציבה, מופשטת ועקרונית לבין יצירה שנוצרת תוך כדי תנועה והקשר, נסיבות ומציאות, וממילא מאופיינת בשינוי והתפתחות בהתאמה למרחב האנושי

בימים אלו, קופצות לנגד עינינו, כרזות בולטות והזמנות ססגוניות לאירועי ט"ו באב: 'חג אהבה שמח', 'חגיגות ט"ו באב בכרמים', ועוד, לא אחת יכול שתתגנב לה המחשבה 'מה לבית המדרש ולאהבה?'

לכל יהודי יש שם, פרצוף ואישיות מיוחדת. לכל יהודי יש שכל אחר ונפש אחרת, ולכן לכל יהודי ישנה האות שלו בתורה, ההבנה המיוחדת שלו שרק הוא יכול לחשוף אותה. כיצד מגלים אותה? מה צריך לעשות בשביל זה?

חמץ הינו ביטוי של תפיחה מיותרת: גאווה, גסות חומרית ושאר מידות רעות; מובן מאליו כי תהליך השבתת החמץ הממשי שבבית יהיה שלם רק אם ילווה במקביל בתהליך השבתת החמץ שבלב

מוסדות חינוך רבים בארץ ובעולם, גילו כבר מזמן שאיכות הלמידה, הפנמת הנלמד, ואהבת הלימוד, טובים יותר במוסדות בהם מספר התלמידים קטן יותר לכל מורה. הרב יעקב ידיד בטור הגנה

למה חשוב להספיד אדם גדול? ההספד נועד להפנים את משמעות האבדה: להבין מה בדיוק חסר לנו עכשיו, כאשר אותו אדם איננו. אם לא נדע מה איבדנו – איך נוכל באמת להצטער על כך? אם לא נדע מה איבדנו, איך נדע במה עלינו להתחזק על מנת לתקן את המציאות שנפגמה על-ידי הסתלקותו?

בשיעור בעלי, תקף הרב יוסף קלנר, את התופעה של דתיים שאינם מחויבים להלכה. "מול הריקבון הזה אין לי מה להגיד. זו בהמיות שתוביל לחייתיות, ואנשים ישלמו את המחיר על זה"

יסוד האקדמיה, כיסוד הדת הנוצרית והמוסלמית בחיפוש אותנטי אחר האמת, אך בהתעלמות גמורה וסיסטמתית מידיעת האמת מצד הגילוי האלוקי. "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם" נאמר ולא "יפת אלוקים לשם וישכון באוהלי יפת". איך נדרוש מעם ישראל היושב בארצו לנטוש את ה"נורמליות" של ככל העמים, אם בארזים נפלה שלהבת של לימוד תורה כחכמה אינטלקטואלית?

שלושת שלבי החורבן, הם רצף אחד. תחילת חורבן בית ראשון, הביא בהמשכו להפסקת הנבואה, שגרמה לתורה להלמד בכלים זרים. החורבן שמתחיל בעשרה בטבת, עם הקפת ירושלים במצור, ממשיך בט' בו עם הפסקת הנבואה בפטירתם של עזרא ונחמיה, ומגיע לשיאו בח' בטבת עם תרגום התורה ליוונית.

הקב"ה, כותב את תורתו ופותח בבראשית ובתיאור הבריאה, ואז מגיע ר' יצחק, ואומר לקב"ה, היית צריך לכתוב את זה אחרת. אנו מכירים את המושג חוצפה ישראלית, אבל זה כבר עובר גבול… ר' יצחק מלמד אותנו שהתורה איננה רק ספר חוקים, אלא בראש ובראשונה היא ספר מוסר. ומי שיהיה מוסרי ישלוט בארץ ישראל

יותר ויותר אנשים גם מקרב הציבור הדתי הופכים מתוך כוונות סופר טובות את "בליל זה יבכיון בני" ל"בליל זה יפטפטו סימפוזיוני". יוסי לונדין מבקש בתשעה באב לשבת על הארץ, לקונן ולחשוב מה אנחנו עושים כדי לבנות מקדש, כדי להשיב שכינה, כדי להחזיר את עם ישראל ואת העולם כולו לעוצמתם ולתפקידם המקורי

לקראת חג השבועות מגיש לנו מידד טסה את חכמה ומושלמת, סינגל חדש ומרטיט שכולו רצון לדבוק בתורה הקדושה "כי דרכיה שלום". השמעת בכורה ב'סרוגים'.

אם אנחנו באמת רוצים לבנות חברה שיש בה גם אנשי תורה רציניים, אנחנו צריכים לברך על ישיבות כאלה ולעודד אותן. זה בטח לא פחות חשוב מישיבות מוזיקליות, כנראה אפילו יותר.

במכתב תשובה ששיגר הרב ד"ר אליהו זייני לראש מנהל החמ"ד אברהם ליפשיץ הוא כותב כי שיטת לימוד התנ"ך החדשה המכילה ביקורת המקרא אינה לגיטימית בעולם הדתי. על הועדה שהקים ליפשיץ לבדיקת התוכנית כותב הרב "איך יכולים אנשים לשמש מפקחים על רעיונות פסולים שהם עצמם אחראים על הגייתם והפצתם?

האם "אגדה ופרשה" של הרב נעם פרל, מעיד על חוסר רצון או חוסר יכולת להתמודד עם הטקסט המקראי? סירוב לפגוש את הכתוב בגובה העיניים, אלא בגובה עיני חז"ל?

איזו בשורה נותנת השבת בעידן הצרכני? למה כדאי לבנקים לשמוט את תשלומי המשכנתא? ומה בין הקהילה היהודית ומודלים של קיימות מקומית? מסמך חדש מציג עמדה יהודית לסוגיות של כלכלה וסביבה, לקראת פסגת כדור הארץ העולמית.