ביקורת סרטים וסדרות

לקראת יום הבחירות המתקרב, מבקר הסרטים שלנו הלך לחגוג דמוקרטיה בסרט החדש "השתלטות מהירה" ויצא עם הרבה טעם לוואי של שמאל אמריקאי בשילוב תקשורת חופשית

שלחנו את מבקר הסרטים שלנו לחגוג את יום הקולנוע הישראלי, עם סרטו החדש של אבי נשר "סיפור אחר". אז למה הוא חזר כל כך מאוכזב? ולמה אפילו נתן גושן לא הצליח להציל את המצב?

הלהיט החדש של מארוול, 'ונום' הוא אחד משוברי הקופות המצליחים כרגע בבתי הקולנוע- אז למה ונום אכזב קשות את מבקר הסרטים שלנו ביומו הראשון בתפקיד? ואיך כל זה קשור לסליים הדביק שמשחקים איתו הילדים?

למרות השימושים המעט פשטניים בכלים קולנועיים מוכרים ולמרות ההליך הצפוי לכאורה של הגיבור, יש בסרט הזה קסם רב ששווה לצפות בו. קסם של הליך גאולה פנימי וכואב של מי שנגע בתחתית החיים ומטפס למעלה משותק, כואב, מתגעגע ושובה לב

פערי התרבות בין מזרח למערב מגיעים אל הקצה בבית משפחתה של נישה, משפחה פקיסטנית שמנסה חיים חדשים בנורווגיה. ההורים שהיגרו לארץ הקפואה כדי לתת לילדיהם עתיד טוב יותר, מוצאים את עצמם מאבדים את ילדתם שמנסה להיטמע בחברה החדשה

שרוכים הוא סרט עם קסם קטן ומלא רגישות. תחושת המוכרות חזקה, כמו סיפור ששמענו כבר אלף פעם. ועדיין, הסרט מספק רגעים נקיים וטובים ובעיקר, משחק מצוין של נבו קמחי

שני אסירים מתכננים בריחה בלתי אפשרית ממקום שנראה קצת כמו גן עדן, אך הוא לגמרי גיהנום. סרט אקשן מתח דרמטי שמספר סיפור אמתי ועושה את זה קצת צפוי ורגיל, אבל טוב. טוב מאד

שתי בחורות שלא החזיקו אקדח מימיהן נזרקות לעולם הביון והטרור, הן עושות זאת באופן לא אמין בעליל, בהרבה חן והומור וטירוף. חוסר האמינות, כמו תמיד אינו מפריע לקומדיה לרוץ- מה שכן קצת מפריע, זו הגרוטסקיות של המוות וכמויות הדם

אשתו והעזר כנגדו של סופר דגול שהוא בעצם העזר כנגדה, צופה בו מקבל את התהילה שצריכה הייתה להגיע אליה. סיפור על אהבה, ניצול, תלות, נאמנות וכבוד- סיפור טוב שטובע בדרמה מוגזמת ומפוהקת

גיבור הילדים הישראלי הבלתי נלאה מגיע למסך הגדול בתפקיד עצמו, אך נקלע בטעות לסיטואציה שדורשת ממנו להיות פתאום גיבור אמיתי. סרט ילדים חינני וחמוד, אך לא הרבה מעבר

עם חבורת משימה בלתי אפשרית, טום קרוז שוב יוצא להציל את העולם על המסך ושוב הוא לא מאכזב. סרט שהוא חוויה קולנועית מרשימה (וארוכה), עם תסריט מרשים קצת פחות

סיפורם הקטן, הענק והמפתיע של מקימי המפלגה הספרדית החרדית הגדולה בארץ מביא למסך שחקנים נהדרים, סיפור טוב והרבה חן והומור – בשפה קולנועית ייחודית ומרתקת

קומדיה צרפתית בוטה וחמודה שמתחילה נמוך ומסתיימת קצת פחות נמוך, כמעט גבוה. מחיר השקר שסוחט צחוק וגם רגש ובעיקר מחדד את הצורך, לומר אמת כשאוהבים ולומר אמת בכלל

"לא בגלל שאנחנו מזדקנים אנחנו מפסיקים לשחק, בגלל שהפסקנו לשחק אנחנו מזדקנים" המשפט הזה שחוזר יותר מדי פעמים בסרט, הוא תמצית העלילה החמודה ומעט פרועה של הסרט הזה

הרבה ים יש בסרט הזה, ים של יופי, ים של אימה- ים של יכולת האדם לשרוד. ים של אהבה ובכל זאת, מדובר בסרט פשוט, צפוי וקטן עם ים של חן

האחד שהביא לחיינו את "שטיסל", הצליח הפעם לקחת את בני ברק החרדית, התוססת והשונה ולהפוך אותה לתפאורה נהדרת וגדולה לדרמות הקטנות ונוגעות ללב של האנשים החיים בה- שהם קודם כל, אנשים

למרות הקאסט המרשים והתסריט המבוסס על ספרה של אגתה כריסטי, ואפילו למרות ההפתעות בעלילה, משהו בבית המזימות לא עובד ומותיר אותנו מפהקים מעט

רמת הפעלולים, ההומור החד והאפקטים- גבוהה ולא מאכזבת בסרט השני של דדפול. זאת בהנחה שציפיתם לדמות מלוכלכת, מצחיקה ובוטה. דמות שאיך נגיד, כנראה לא הייתה מתקבלת לישיבה התיכונית בה חלקכם למדתם

גם מי שאינו בקיא ואינו מתעניין בכדורגל וודאי שמע את שמו של השחקן האגדי מברזיל, פלה. הסרט פותח לנו חלון לחייו ולצמיחתו משיכון העוני למגרשים הגדולים ומפגיש אותנו עם הרוח שליוותה אותו וריגשה את כל העם מאחוריו