ביקורת סרטים: אורי זהר חוזר
משמעות, מימוש עצמי, עומק, מוסר. פירמידת הצרכים של מאסלו. כל הצרכים של האדם, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר. מהאוכל ליצירתיות, מההומוסטאזיס לקבלה העצמית. זהו אדם. וקולנוע הוא שיקוף של צרכי האדם, התחבטויות המוסר, הריב העצמי מול תת ההכרה במעטה סיפור, ליניארי או לא.
שורת סיפור של האדם בינו לבין עצמו, משפחתו, סביבתו, חבריו, עמו והעולם והכל בחיבור רגשי אל מול הצופה. "מי אני?", "מה אני עושה פה?" אורי זהר פיצח את הנוסחה, פעמיים. "אני יפה?" הוא שאל בתקופתו ההוללת.
אף פעם לא הייתי מאוהדי זהר. נולדתי אחרי תום תקופת הזהב שלו. זהר, מאושיות התרבות הישראלית, מגדולי הכותבים/במאים/עורכים, חזר יום אחד בתשובה, ולא חזר להסתכל אחורה.
תגובות