פרשת שבוע

ההתפתחות האנושית שחלה בדורות האחרונים, דווקא היא זו שמסוגלת לעורר בנו את ההבנה של הציווי "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ". טעם האיסור אינו מפני שהקב"ה צריך קורבנות שלמים, אלא מפני שקורבן בעל מום "לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", קרי – קורבן כזה מעיד על נפש נכה ורשלנית

העובדה שבן הישראלית עשה שימוש בשם המפורש בדיוק כמו שמשה עשה שימוש בשם המפורש כדי להרוג את האיש מצרי. הפכו את משה לחשוד בחשש שמא מראית פני הצדק בהכרעת דינו של בן הישראלית תפגע

דתות העולם לא הצליחו להתרומם לתפיסה האחדותית הזו בין האדם לאל. לשיטתם, האל והאדם חיים על שתי פלנטות שונות, האדם רוקד על המגרש החומרי והשפל ואילו האל מנצח על תזמורת הבריאה מלמעלה

מתוך ההגנה והשמירה על כבודם של שני אהרן שלא ידברו עליהם ועל מעשיהם, וכדי להימנע מפתחון פה ולשון הרע, מבקש אני לפתוח צוהר לסוגיית לשון הרע על מת

אם מטרת התורה היא לגרום למצורע כאב, הרי שהיה יעיל יותר להשאיר את המצורע בתוך מחנה ישראל ולאסור על החברה כולה ליצור עמו קשר, לקיים איתו מסחר או ליזום כל אינטראקציה כזו או אחרת. למה בכל זאת ציוותה התורה להרחיק אותו

פרשת השבוע תזריע – מצורע, מרכזות את נושא הנגעים. ענייני הנגעים המתוארים בפרשיות אלו אינם תוצר של מחלת עור זיהומית. אלא סימפטום לכשל ערכי חינוכי

המסגרת המדויקת של חכמי תורה שבעל-פה, על כל פרטיה ודקדוקיה, דווקא היא שמסוגלת לתת לנו כלים נכונים לרוח הגדולה של התורה. כשזונחים את הפרטים הקטנים, הצורה הכללית המהותית משתנה ומאבדת את ערכה

יהא חטאם של נדב ואביהוא אשר יהא, עולה התהייה מדוע ההוצאה לפעול של עונשם – מוות, נקבע לאלתר בעיצומה של חנוכת המשכן? הלוא מצינו במקומות אחרים במקרא שבעלי תפקיד ציבורי חטאו, ולא נענשו על מעשיהם מיד?

האנשים של 'העולם הבא', אותם אנשי קודש השייכים למדרגה של קורבן תודה הנצחי, מסוגלים לראות את עומק הטוב שבמשבר הנוכחי. לפי הפרשה – אין זו סיסמא ערטילאית בלבד, אלא מציאות חיים

מדוע ציוותה התורה את הכהנים באופן מיוחד, שאת החטאת יש להקריב במקום שבו מוקרבת העולה? תשובה לשאלה זו אנו מוצאים בתלמוד הירושלמי "שלא לפרסם את החטאים".

חומש ויקרא, מעבר לעיסוקו בנושא הקורבנות והמזבח, הוא עוסק בעיקר בסיפורה של הנפש האנושית, החוטאת, המועדת, הנופלת ובעיקר זו שמבקשת להתעלות מעל מוגבלויות החיים

עו"ד אלישי בן יצחק במבט משפטי על פרשת השבוע – ויקרא. והפעם: קרבן חטאת היחיד, בו נמקד את דיוננו, בא כדי לכפר על חטא שחטא אדם בשוגג

הבידוד הוא קשה ומאתגר במיוחד את האדם המודרני, המאופיין, בהתאם לתפיסתו של הרב סולביצ'יק "כל המתרחש אצל האדם המודרני נראה כאילו הוא חסר תוכן פנימי, כאילו הכל צף על פני השטח, כאילו אין אצלו תחום של פרטיות", אולי זו ההזדמנות שלנו להסתכל פנימה אל תוך עצמנו ואל תוך הבית פנימה

בעקבות הנחיות משרד הבריאות, הרב יצחק נרי'ה, ראש ישיבת תורה בציון, מעביר את שיעורו השבועי מביתו. והפעם: פרשת ויקהל- כוחו של עם ישראל. צפו

פרשת כי תשא מקפלת בתוכה את חטא העגל, אחד מרגעי המשבר הגדולים בעם ישראל בתקופת המדבר. הרקע לחטא מבוסס על דרישתם של בני ישראל למנהיגות אלטרנטיבית למשה

פרשת כי תשא מספרת על החטא הגדול ביותר בהיסטוריה – חטא העגל. מהו חטא העגל? הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר על פרשת כי תשא

חברי הכנסת הציונים בכנסת ישראל, לעת הזאת נבחרתם. נבחרתם להתעלות מעל פוליטיקות קטנות ולעסוק בהחלת ריבונות בבקעה הירדן וההתיישבות והבטחת ביטחון ישראל לדורי דורות. אנו מצפים ממכם להבין את גודל השעה ולפעול למען עם ישראל

עמלק מבקש לטעון כלפי האומות טענה פשוטה – היציאה מחוקי הטבע אליה התוודעתם לאחרונה, לא הייתה אלא אשליה, מקרה, הסתברות מדעית אפשרית

צפו בשיעור השבועי של הרב יצחק נריה שהתקיים בבית הכנסת "רננים" בהיכל שלמה בירושלים | לחיות מהמגילה – מגילת אסתר: להבין את גודל ההסתר

רשי" על הפרה מסביר כי הלשון תצוה מורה על חיוב עתידי, "סופך לצוות את בני ישראל על כך" כאן המקום להבין את המשמעות המבקשת לכוון את הציווי אל העתיד