משרד החינוך מפרסם היום ,ג', את מתווה הקבלה ללימודים אקדמיים על סמך תעודת הבגרות בלבד. מדובר במתווה חדש, אשר נקבע במסגרת הפורום המשותף למשרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ועד ראשי המכללות (ור"מ) וועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות (ול"מ). כזכור, הפורום החל בעבודתו בינואר 2014, במסגרת התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מתווה הקבלה החדש הינו פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרד החינוך, מומחים מהאקדמיה, מנהלי בתי ספר, מורים, תלמידים והורים.

שר החינוך הרב שי פירון: "יצאנו לדרך ארוכה המתאימה את הלמידה למאה ה – 21, התכנית החדשה מחזקת את המצוינות, את תהליכי הלמידה והמדידה בשנות התיכון, ומהווה בשורה חברתית המרחיבה את מספרם של הבאים בשערי ההשכלה הגבוהה. יש הרואים בבחינה הפסיכומטרית כלי הלוקה בהטיה תרבותית. ההשקעה הכספית בלימודי

ההכנה והמבנה של חלקים מהבחינה עלולים להפלות בין תלמיד לתלמיד, ולהפוך לחומה בצורה המונעת מתלמידים רבים לבוא בשערי האקדמיה. למעלה משנה ישבו צוותים משותפים של משרד החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה כדי לגבש תכנית משותפת. תכליתה של התכנית הוא ליצור רצף חינוכי של כל מערכת החינוך מגן הילדים ועד הלימודים הגבוהים. היום, אנחנו יוצאים לדרך חדשה, הגיעה העת לשינוי המצב".

על פי מתווה הקבלה שהוסכם, בוגרי מערכת החינוך יוכלו להתקבל לאוניברסיטאות ולמכללות על סמך תעודת בגרות בלבד, כברבשנת הלימודים הבאה, תשע"ו. הקבלה ללימודים אקדמיים ללא חובת היבחנות בבחינה הפסיכומטרית תתאפשר לכלל בוגרי מערכת החינוך, גם אלו, אשר סיימו לימודיהם טרם כניסתה לתוקף של התכנית הלאומית. מדובר במהלך הדרגתי שיצבור תאוצה עם כניסתה לתוקף (בעוד כשלוש שנים) של תעודת הבגרות החדשה.

מדי שנה, בסמוך לפתיחת ההרשמה, המוסדות האקדמיים יפרסמו את רמת ההישגים הדרושה לקבלה ללימודים על סמך תעודת הבגרות בלבד.

מתווה הקבלה החדש לאקדמיה ותעודת הבגרות החדשה יוצרים רצף בין מערכת החינוך למערכת ההשכלה הגבוהה ותורמים להעמקת הלמידה, איכות ההוראה וחיזוק מעמדה של מערכת החינוך. מהלך זה הינו שלב נוסף בהטמעת "התכנית ללמידה המשמעותית" במערכת החינוך, עליה הכריז משרד החינוך בחודש ינואר תשע'ד. התכנית מדגישה תהליכי חשיבה, פיתוח כלים ביקורתיים, יצירתיות ומקוריות ומטרתה לקדם למידת חקר ולהכשיר את התלמיד להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21'.

הפעימה הראשונה כללה שורה של שינויים במתכונת בחינות הבגרות, בהן: הערכה חלופית מגוונת כחלק מהבגרות – 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית (עבודות חקר, מטלות ביצוע וכדומה). בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד – במטרה לפנות זמן לביצוע עבודות החקר בתחומי הדעת השונים וליותר פעילות ערכית ותרומה לקהילה. חובת לימודי השכלה כללית כתנאי לזכאות לתעודת בגרות – מקצוע אותו בוחר בית הספר ללמד לצורך העשרה, כאשר הוא ייבחר מתוך התחומים: אומנויות, חברה, רוח ושפות.

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת: "אני מברך ומחזק את ידו של שר החינוך הרב שי פירון על המהלך האמיץ, הנכון, המהותי, אשר יקצר את ההגעה להשכלה הגבוהה, ימנע אפליה של מגזרים מסוימים, ולאור כל אלה יחזק גם את ההשכלה הגבוהה. אין לפסיכומטרי ערך כשלעצמו מלבד היותו כלי סינון, מכאן שיש לברך על תכנית שמחזירה את המהימנות לבגרויות. זו תרומה מהותית למטרה המשותפת להעניק חינוך, יידע, והון אנושי משובחים לצעירי ישראל".

פרופ׳ חגית מסר ירון, סגן יו״ר מל"ג: "התהליך שהוביל והתניע שר החינוך ויו״ר מל״ג, הרב שי פירון הוא תהליך משתף, המכבד את האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה, ומוסכם על כל השותפים הרלבנטיים. המל״ג שותפה לתכנית, מברכת עליה ומחויבת ליישומה, וברוח זו גם קיבלה החלטה להנחות את הועדות הבודקות תכניות אקדמיות חדשות ומלוות אותן עד להסמכתן, לעודד שימוש בתעודת בגרות איכותית כמסלול קבלה ללימודים".

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק: "מדובר בפריצת דרך משמעותית, בתהליך לביטול הפסיכומטרי שמהווה נטל כלכלי כבד ומחסום משמעותי בדרך להשכלה גבוהה. אני מאמין במשרד החינוך צועד בדרך הנכונה לקראת מערכת חינוך שיוויונית לצד השכלה גבוהה ואיכותית"

גל יוסף, יו"ר מועצת התלמידים: "אנו רואים את המהלך כחיובי בכך שהוא מעניק חשיבות רבה יותר לתעודת הבגרות, מוביל את החזון והמצב האידאלי בו למידה נעשית לשם למידה ולא לשם ציון או תעודה. הרעיון מאחורי השינוי מקדם את השוויון בין המתמודדים והתלמידים בכך שאין צורך להשקיע בקורסים יקרים או חודשים ולעתים שנים נוספות בלימודים לקראת השכלה גבוהה".