לקראת הדיון שיתקיים היום ומחר בבית הדין הבינלאומי בהאג לאחר בקשתה של דרום אפריקה להוצאת צו לעצירת המלחמה ברפיח, פנינו בסרוגים לעו"ד הדין יובל קפלינסקי לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה (כיום עובד במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות') על מנת לעשות סדר בדברים ולהבין לעומק את הדיון וההשלכות על ההחלטות השונות שיתקבלו.

הדיון שנבחר להתקיים בהתרעה קצרה יתפרש על יומיים בלבד כשהיום יישמעו הטיעונים של דרום אפריקה ומחר של ישראל. במשרד החוץ מציינים כי הוחלט להוציא משלחת בינמשרדית שתייצג את ישראל.

לדברי עו"ד קפלינסקי, ישראל היתה יכולה לבחור שלא להגיע בשל הכעס על לוח הזמנים או העוינות, במקרה כזה בית הדין היה נותן החלטה על צד אחד וזה לא דבר שכדאי. "זה טבעי ומתבקש שהמשלחת תצא", הוא מציין ומוסיף: "אלו אותם אנשים או חלקם שהיו בדיון בפעם האחרונה. אי הגעה של המשלחת הייתה יכולה להיות החצפת פנים והייתה מטה את הכף לרעתנו".

"ההכרזה של נתניהו על רפיח הביאה לשינוי הנסיבות"

עו"ד קפלינסקי מסביר את הרקע לדיון שיתקיים והסיבות שבית הדין נדרש להתכנס אליו. "זאת הפניה השלישית של דרום אפריקה מאז שניתנה החלטה בסוף ינואר. שתי הבקשות שהיו בפברואר ומרץ היו פניות לבית הדין. מאז ההחלטה שניתנה על הצווים בסוף ינואר ביקשה דרום אפריקה לעיין מחדש בצווים שוב ולהחריף אותם. זה דבר שניתן לעשות רק שאפשר לעשות בשטח עקב שינוי נסיבות. דרום אפריקה טענה אז שהשינוי זו הכרזה של ראש הממשלה על כוונה להיכנס לרפיח".

לדבריו: "בית הדין דחה בזמנו את הבקשה של דרום אפריקה מבלי לקיים דיון, השופטים ציינו שהם מוטרדים מאוד מהאפשרות של הידרדרות ברפיח אבל הוא לא ראה צורך את הצווים. בחודש מרץ שוב פנתה דרום אפריקה לבית הדין" מציין קפלינסקי. "הפעם שינוי הנסיבות שהיא הצביעה עליו לא קשור לרפיח אלא החרפה של תנאי הרעב ברצועת עזה. הם הצביעו על דוחות שמדווחים שמצב הרעב ברצועה מחריף ומתחילים מקרים של מוות מרעב", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי "בעקבות הבקשה הזו בית הדין מבלי לקיים דיון ניסח מחדש את הצווים באופן ששם יותר דגש על חובה לתת סיוע הומניטרי בתחום המזון ולמנוע התפתחות של תנאי רעב".

"דרום אפריקה טוענת שהפלישה לרפיח תחולל קטסטרופה"

קפלינסקי ממשיך ומתאר את ההתפתחויות. "כעבור זמן דרום אפריקה פנתה בחודש מאי והצביעה על שינוי בשל כניסת צה"ל לרפיח וטענה שהפלישה, ההשתלטות או שיטוח רפיח יחוללו קטסטרופה ברצועת עזה כולה מפני שהיא נותרה המעוז האחרון בכל הרצועה שבהם מתקיימים איזה שהם אלמנטים של חיים נורמלים, שלטון אזרחי, רווחה ורפואה".

"ואם חלילה כך טוענת דרום אפריקה יימשכו הפעולות של צה"ל ברפיח אז תהיה פגיעה בכל רצועת עזה באופן שפוגע בערכים המוגנים, באמנת הג'נוסייד. בין הדין יתבקש או לתת בדחיפות צווים שאחד מהם הפסקת הלחימה ברפיח או לחלופין לקיים דיון בעניין ובית הדין בחר באופציה השניה ולקיים אותו בלוח זמנים מאוד בהול".

מה שדרום אפריקה מבקשת, קפלינסקי מציין הוא צו שמורה על הפסקת הלחימה וזה צו שעד היום בית הדין נמנע מלתת. "לא רק בעניין המלחמה בעזה" הוא מסביר, "אלא גם במלחמות קודמות ברחבי העולם שבהם נזעק בית הדין אפילו בעניינים אחרים שהוא נתן צווים שהורו למדינות לציית לאמנת הג'נוסיייד ולא נתן צווים על הפסקת הלחימה".

"המקרה החריג היחידי היה מלחמת רוסיה אוקראינה אבל שם היו נסיבות אחרות, אלמנטים אחרים, משפטיים בתוך הסוגיה", הוא מציין. המומחה המשפטי מתקשה לראות אפשרות שבית הדין ילך רחוק וייתן הוראה להפסיק את הלחימה. אך הוא צופה שבית הדין יחריף את נוסח הצווים.

לדבריו: "אם בחודש ינואר הצווים נצמדו לנוסח האמנה וישראל אמורה לדאוג ואז בא ציטוט מלא מהוראות האמנה מה שאפשר לישראל לומר שהיא מצייתת למה שכתוב ומחויבים לאמנת הג'נוסייד, אז אין לנו בעיה שבית הדין חזר על המחויבות שלנו. הפעם יכול להיות שהצווים יהיו יותר קונקרטיים ויזכירו את המילה רפיח והחששות ויהיו פחות מטושטשים".

עו"ד יובל קפלינסקי (צילום: ג'ו פרץ)

"ההתנהלות של ישראל עודדה את בית הדין להזדעק על המצב בעזה"

למרות הכעס בישראל, קפלינסקי טוען שיש לממשלה חלק בכינוס הדיון בבית הדין. "זה לא רק עוינות או פוליטיזציה של בית הדין כמו שאנשים מנסים לומר או כל העולם נגדנו. יש גם את המרכיב הזה, אבל ההתנהלות של ישראל וגורמים בה בשבועות האחרונים היתה כזו שעודדה את העולם ובכללו את בית הדין להיכנס ללחץ ולהזדעק על המצב שמתהווה ברצועת עזה".

קפלינסקי מביא כדוגמא את התמונות ששודרו מהפגיעה בסחורה שנועדה להיכנס לרצות עזה כאלמנט נוסף לקיום הדיון. "התמונות שפורסמו בעולם שרואים משאיות של סיוע הומניטרי שישראל התחייבה בפני בית הדין שהיא תמשיך לתת".

"השופטים לא הסתפקו באמירה הישראלית אלא הוציאו צו שמורה לישראל להגביר את הסיוע ההומניטרי כדי למנוע את הקטסטרופה ההומניטרית אז רואים תמונות של ישראלים פורעי חוק עושים שמות בארגזים על המשאית, פורקים את הסחורה והורסים אותה ואין שוטר או חייל ברקע שיעצור את ההתפרעות הזו".

לדבריו: "זה מתפרסם בעולם ואז שואלים האם לישראל אכפת מהעניין ההומניטרי, האמת שכן אבל התמונות יוצרות לחץ ולכן ישראל זומנה בדחיפות".

מה ההיתכנות להוצאת הצווים?

"אני משוכנע שצווים כלשהם יצאו, אבל אני לא יודע איך ינוסחו, אבל אם בית הדין קיים דיון אני לא רואה שאחרי שני ימי דיונים הוא יגיד שאין צורך בשום שינוי, הצווים כמו שהם מספיקים. הוא בטח יגיד שמתחייב חידוד או קונטרקיזציה של הצווים, זה הערכה שלי, אין לי דרך להיות בטוח".

במידה וישראל לא תציית לצווים שלא יידרשו את עצירת המלחמה ולא תפחית את המחויבות, מה יהיו ההשלכות?

"אם יהיה צו לעצירת המלחמה, זה יהיה מדאיג וישראל לא תוכל להמשיך לפעול ברפיח ולטעון שהיא מצייתת. אבל כל צו אחר אם ישראל תהיה חכמה ותנהג בדיפלומטיות שלא תמיד מאפיינת אותה, היא תוכל לומר אנחנו מצטערים על כך שבית הדין שוב הוציא צווים נגדנו ללא צורך אבל אנחנו נכבד ונפעל לפי הצווים וממילא אנו פועלים לפיהם והיכן שיש חריגות נטפל בהם".

מה המחיר של אי ציות במידה וייצא צו לעצירת המלחמה?

"פורמלית אין לבית הדין סמכות אכיפה, אין לו משטרה עולמית שיכולה לחסום את צה"ל ואין לו סמכות להטיל סנקציות. אבל הוא חלק מהאו"ם ולו יש מועצת ביטחון, אני משער שגופים אחרים באו"ם שיש להם אפשרות להפעיל סנקציות יקבלו תמריץ משמעותי להטיל את אותן סנקציות אם הם רואים שישראל מפרה צו מפורש".

"הפעם ארה"ב לא תטיל וטו"

הדיון מתנהל בצל המשבר מול הבית הלבן בכל הקשור לפעולה ברפיח. לאור זאת עולה השאלה האם ארה"ב תעמוד לימין ישראל במידה ותתקבל החלטה לעצירת המלחמה. "אני משער שלא יהיה צו לעצירת המלחמה", הוא מציין.

"בתרחיש כזה (צו להפסקת הלחימה, ל"ו) עצירת המלחמה שמתנהלת ללא שיתוף פעולה עם ארה"ב ובניגוד לדעתה וניתן צו של בית הדין שארה"ב וישראל מכירים בהם ואם ישראל תפר, בארה"ב יגידו גם ישראל פועלים בניגוד לעצתנו, לא מתואמים איתנו וגם מפרים את הציות אז למה שנטיל את הווטו הקבוע שלנו? אז הפעם לא, זה יכול לקרות".

בגלל הפלישה לרפיח, זה יכול להטות את הכף לטובת דרום אפריקה?

"אני לא יודע איך זה ישפיע על התוצאה, אבל זה בהחלט מריץ את בית הדין לדיון דחוף כמו שדרום אפריקה ביקשה".

(צילומים תמונות מתחלפות: ג'ו פרץ ושאטרסטוק)