אחרי כחמישה חודשים וחצי, הכנסת תצא היום (ה') לפגרת האביב שתתחיל כמידי שנה לקראת פסח, למרות מחאת משפחות חטופים והבקשות מצד חברי אופוזיציה לבטלה.

כנס החורף החל זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה, והתאפיין בעיסוק עיקרי סביב סוגיית הלחימה, טיפול באוכלוסיות המפונים, החטופים והמשפחות השכולות.

בימים הראשונים של הכנס, חברי הכנסת הפעילו חמ"לים ומוקדי סיוע שונים והקימו צוותים משותפים של חברי אופוזיציה וקואליציה, עם מקראות שטרם נראו בכנסת, כמו איסוף ציוד ומזון.

לפי סיכום של יו"ר הקואליציה אופיר כץ, במהלך כנס החורף הועברו 115 חוקים בקריאה השנייה והשלישית, 148 הצעות חוק בקריאה הראשונה, ועוד 224 הצעות חוק בקריאה הטרומית.

תמונות החטופים במליאת הכנסת (צילום: סרוגים)

החוקים הבולטים שניתן למנות הם שני חוקי תקציב חדשים לשנים 2023 ו-2024, שהותאמו לצרכי המלחמה, ועיקרם הסטת מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וטיפול בנפגעי המלחמה.

עוד חוקים חשובים שאושרו סופית: הכרה רשמית בארוסות הנופלים והענקת מעטפת שיקומית וכלכלית, קביעת תגמולים מקיפים הכוללים קצבה חודשית ומענקים למשפחות החטופים, ⁠העלאת שכר משרתי המילואים, סיוע כספי והקלות לסטודנטים ששירתו במילואים ולבני זוגם וגם ⁠החמרת הענישה למסיעים ומעסיקים שב"חים פלסטינים.

עוד הצעה שעברה ברוב עצום במליאה היה ההצהרה של הכנסת נגד צעדים חד-צדדיים בעניין הקמת מדינה פלסטינית. 99 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת הממשלה שמתנגדת להכרה כזו באופן חד-צדדי, קונצנזוס שנדיר מאוד למצוא במליאת הכנסת.

(צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

עם זאת, הניסיון התקדימי להביא להדחתו של ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), בגלל תמיכתו בתביעה נגד ישראל בהאג לא אושרה במליאה, לאחר שלא הושג הרוב הדרוש, שעומד על 90 חברי כנסת. ברגע האמת תמכו בבקשת ההדחה "רק" 85 ח"כים, כאשר ההיעדרות של לפיד וגנץ וחלק מחברי המפלגות שלהם סיכלו את המהלך.

בתחילת הכנס, החליט יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לאפשר גישה חופשית לבני משפחות החטופים, למרות הנוהג לא לאפשר מחאות בתוך המשכן. רוב דיוני הוועדות נפתחו בדברי בני המשפחות, ולאורך החודשים נערכו מחאות רבות ברחבי הבניין, חלקם רועשות שכללו עימותים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

המהומה במליאה (צילום: ערוץ הכנסת)

הרכב הממשלה גדל וקטן

כנס החורף התאפיין גם בשינויים בהרכב הממשלה, כאשר כמה ימים לאחר ה-7 באוקטובר סיעת המחנה הממלכתי הצטרפה לממשלת החירום, וחמישה שרים (גנץ, איזנקוט, טרופר, סער ושאשא-ביטון) הושבעו במליאת הכנסת.

צילום: תומר נויברג, פלאש 90

עם זאת, לאורך חצי השנה שחלפה הממשלה קטנה מאז, ובנוסף כמה חברי ממשלה החליפו את תפקידם: גלית דיסטל-אטריבאן התפטרה מיד עם פרוץ המלחמה וגם סגנית השר מיכל וולדיגר.

לתפקיד שר הבריאות מונה אוריאל בוסו, לאחר תקופה ארוכה שמשה ארבל החזיק בתפקיד הזה, במקביל למשרד הפנים.

גם השר עמיחי שיקלי התפטר מתפקידו בתור השר לשוויון חברתי ונשאר רק שר התפוצות, כאשר אותו החליפה מאי גולן שעברה לתפקיד הזה, וסגרה את המשרד לקידום מעמד האישה.

עמיחי שיקלי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

גם גילה גמליאל עברה למשרד המדע והטכנולוגיה (במקום משרד המודיעין שנסגר), זאת לאחר שאופיר אקוניס מונה לתפקיד קונסול ישראל בניו-יורק, ופינה את מקומו.

וכאמור, השרים גדעון סער ויפעת שאשא-ביטון התפטרו מהממשלה רק לאחרונה, לאחר פירוק השותפות עם "המחנה הממלכתי" של גנץ והסירוב לצרף את סער לקבינט המלחמה.