נראה שלא במקרה יום האישה מצויים בסמוך לחג הפורים, כי חג הפורים הוא חג של אישה. לא הגבורה של מרדכי, לא הרוע של המן, לא ה״נהפוך הוא״ של הגזרה להשמיד ולאבד את העם היהודי, זכו לשאת את השם של המגילה. היתה זו אסתר. מגילת אסתר- זהו שמה. ולמה? כי היא הגיבורה האמיתית.

אסתר קמה ולקחה על עצמה את התפקיד ההיסטורי של הצלת העם היהודי. היא לא חיכתה שיקרה משהו או לפקודה מאלוקים, היא קמה ויצאה לעשות מעשה. והיא פעלה באומץ ובמסירות נפש. אישה מעוררת השראה!

ומה מדהים בסיפור הזה בעיניי, הוא התפקיד המכריע של מיומנויות התקשורת בהצלת העם היהודי. בואו ננתח יחד את האירועים מזווית זו.

הסוד

אישה אחת, יתומה, צעירה, בתולה, יפה, שנלקחת לארמון המלך בכוח ושם הופכת להיות המלכה לצידו של אחשוורוש והיא שומרת על סודה "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד", ומסיחה את דעתו של המלך כששואל שאלות על מקור משפחתה ועמה.

הרתימה

קריאה לכל העם להצטרף אליה באותה בקשה ותחנונים להצלה: אסתר הבינה שהבעיה היא במחלוקת בתוך העם "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם", ולכן פעלה בשיתוף בהבנה של השליחות שלה לטובת כל העם, וביקשה ממרדכי (המנהיג, חבר הסנהדרין) שיצומו עליה, שיהיו כנוסים ומאוחדים ויתפללו "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם".

⁠השכנוע

מרדכי היהודי משתמש בטיעונים חזקים ושונים כדי לשכנע את אסתר שתבקש מאחשוורוש לבטל את הגזרה של המן הרשע. בפעם הראשונה הוא מבקש ממנה "לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ", בפעם השניה שהוא רואה שהיא מהססת, הוא אומר לה: "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?", אולי בשביל להציל את העם את מלכה בכלל.

אז מרדכי מחריף את הטיעון "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר", אל תדמי בליבך שאת יכולה להתחבא כאן בארמון בזמן שהעם שלך נרצח, ואל תחשבי שאת היחידה שיכולה להציל אותו, זו זכות שנפלה בחלקך ואם לא תנצלי את ההזדמנות, ההצלה תבוא ממקור אחר.

הלשון

אסתר המלכה פנתה אל המלך באצילות: "וַתֹּאמַר אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב", פנתה אליו בכבוד, בעדינות, באמפתיה, בזהירות, ממנפת את היכרותה עם אישיותו הבעייתית של אחשוורוש, שעלה מאורוות המלך לכס המלוכה. היא לא חשבה על עצמה, ונכנסה אל המלך על אף שלא נקראה אליו אחרי צום ״וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי״, אבל עם הילה שזהרה ממנה מתוך פנימיותה הקורנת, היא קיבלה תשובה מופלאה: "מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ".

משא ומתן ואמון

אסתר הפגינה יכולת משא ומתן מתוחכמת והיא פעלה בערמה ובחכמה, הזמינה למשתה ראשון בלי שום בקשה, ואז יזמה עוד משתה בו פרשה את בקשתה: משא ומתן שמתחיל בריכוך הצד השני ויצירת אמון, ומדורג עד להשגת מבוקשה "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

המגילה שוב מוכיחה את הכוח של מיומנויות תקשורת, תכנון והתאמה לשומע, וכמה הדבר קריטי בכדי לשכנע ולהשיג מטרות. מאסתר ועד היום, מאופיין עמנו בנשים גיבורות. היהדות רואה בנשים דמויות מפתח והן אלו שבזכותן קיים העם היהודי: שרה, רבקה, רחל, לאה, מרים, דבורה הנביאה, אסתר המלכה. כולן נשים חזקות שבלעדיהן לא היינו כאן היום. ״בזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים״, או כמאמר הפסוק המפורסם: "כל אשר תאמר לך שרה, שמע בקולה".

==

רבקה קהת, יועצת בכירה ומרצה לפיתוח מוצרים ושירותים, יזמות וחדשנות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.