שבוע לבחירות המקומיות: העיר תל אביב יפו ידעה מחלוקות רבות בטרם מדינת ישראל נכנסה למלחמה, הבולטת שבהן כמובן סערת התפילה של יום הכיפורים והאיום על אירועי שמחת תורה שלבסוף בוטלו בשל הטבח הקשה בדרום. בשיחה לסרוגים מתאר חיים גורן סגן ראש עיריית תל אביב וראש סיעת מאמינים למועצה כי ישנו שיח בין מספר סיעות לקיים אחדות ולנסות להגיע לעמק השווה לאור המגוון המורכב של העיר.

בפתח דבריו גורן מציין על השינוי שחל בעיר והאחדות שנשמעת בקרב הרוב מאז ה-7 באוקטובר ומתאר את מערכת היחסים בין תושבי העיר. "ברור שאחרי מה שקרה ועם כל תקופת המלחמה שבה גם בתל אביב יפו התושבים והעירייה התגייסו ביחד כתף אל כתף כולם מבלי לשאול שאלות לטובת המאמץ המלחמתי", הוא מציין. עזרנו גם בקליטת המפונים שהגיעו אלינו מהדרום ומהצפון, לטובת עזרה לחיילים, לפצועים שהגיעו אלינו לאיכילוב. היו באמת חודשים שהאחדות הורגשה בעיר ואנחנו רוצים להמשיך את הרוח הזו".

"רוב התושבים מחפשים את השיח המאחד"

עם זאת סגן ראש העיר הסרוג מצביע על גורמים שמנסים להשיב את הלך הרוח והאווירה למחוזות הקיצוניים של לפני אירועי שמחת תורה. "לצערי יש כאלה שלקראת הבחירות המקומיות וגם בכלל מנסים להחזיר אותנו ל-6 באוקטובר, לאווירה של אותם הימים, הפילוג וההסתה של ציבור נגד ציבור".

"אנחנו נגד זה", הוא מבהיר. לדבריו, "אני מנסה להוביל מהלכים של שיתוף פעולה, חתימה על אמנת קהילות שיזמתי עם סיעות נוספות שרצות למועצת העיר שנשמור על שיח מכבד ויחסי רעות. גם אם יש בינינו מחלוקות אנחנו מאמינים בעשייה חיובית, ממקום טוב. גם בקדנציה האחרונה כך הלכתי והבאנו הישגים מאוד יפים לתושבי תל אביב יפו כולם ולזהות היהודית של העיר וזה היה ממקום של חיבור ושותפות ולא מלחמה ולעומתיות".

לפני מספר ימים התראיינה מיטל להבי לתל אונליין וטענה כי "בבחירות המקומיות הקרובות הציבור יכריע את גורל תל אביב-יפו ומהרשויות המקומיות תצא הבשורה לכל המדינה – האם נמשיך מודל לאומי לעיר חופשית, פתוחה וליברלית או שאנחנו מאפשרים לגורמים קיצוניים כמו "הליכוד-עוצמה יהודית" להשליט את האג'נדה המשיחית שלהם". זה מחזיר אותנו אחורה, יש ביקוש לסחורה הזו?

משני הצדדים כנראה שיש להם אינטרס לחזור לאותם ימים, אני ביחד עם חברים טובים שלא בהכרח מחזיקים באותם דעות כמוני ומתמודדים נגדי למועצה במקביל אליי, אבל אנחנו הגוש המרכזי של העיר שמבין שאפשר לקיים פה חיים משותפים. ואם מדובר על עיר ליברלית זו עיר שיודעת להכיל את כל הגוונים וזוכרת המסורת והמורשת שלה, העיר העברית הראשונה.  כמו שכל השנים ידענו לשתף פעולה ולחיות יחד בכבוד הדדי, היו מחלוקות ואפילו חריפות, אבל בסופו של דבר אנחנו חיים ביחד. כשפרצה מלחמה הבנו טוב מאוד מי האויב ומי האוהב, מי האח שלך שגם אם אתה רב איתו עדיין אנחנו אחים ומי האויב שרוצה לרצוח אותך ונגדו צריך להתאחד.

לכן אני באופן אישי מתנער מהשיח הזה והולך על שיח אחר לגמרי ולשמחתי יש לי שותפים טובים כאלה בעיר ורוב התושבים בעיר מחפש את השיח המאחד, של שיתופי פעולה ואני מקווה שנצליח להעביר את המסר הזה בבחירות ושהתוצאות יעידו שזה מה שרוצים התושבים בעיר.

תקיעת שופר במרחב הציבורי בתל אביב (צילום: מרים אלסטר\פלאש 90)

נמצא לישיבת מעלה אליהו את המקום המתאים בשבילה

אחת המחלוקות שהתגלעו לפני השבעה באוקטובר היא הקפאת ההחלטה של העברת המבנה של ישיבת מעלה אליהו בעקבות לחצים של אנשי השמאל הקיצוני בעיר. הישיבה במהלך המלחמה שכלה מספר מבניה, הבולט שבהם הוא מח"ט הנח"ל אל"מ יהונתן שטיינברג ונשאלת השאלה האם יש צורך בביטול ההקפאה ולחדש אותה.

"ההחלטה לא נפלה, אלא הוקפאה כי נכנסנו לתוך מערכת בחירות", הוא מציין. לדברי גורן, "הבנו שלהמשיך בכל הכוח שעם המערכת בחירות זה משהו שיכול לייצר פילוגים וסתם סכסוכים מיותרים, קיבלנו החלטה שצריך לקדם את זה. יש מחויבות של העירייה, ישיבת מעלה אליהו תישאר בעיר, נמצא לה את המקום המתאים בשבילה, זה לא ירד אף פעם מהפרק, לא השתנה ומקווה שגם לא ישתנה".

הרי נקבע מקום עבורה, אך ראש העיר החליט להקפיא אותה

"כפי שאמרתי הוחלט להקפיא בינתיים כי נכנסנו למערכת בחירות מפלגת וקשה לפני המלחמה ולכן הוחלט להקפיא. יש מקום פוטנציאלי שעליו דובר בהתחלה אבל בהחלט שיכול להיות שנמצא מקום יותר טוב".

"אם אנחנו נבין שיש פתרון טוב יותר שיכול לתת מענה גם לתושבים שלא רצו שהישיבה תהיה ברחוב שלהם וגם לישיבה, אז כמובן שלי אין התנגדות וגם לאנשי הישיבה אין. הרי הם לא בכוונה בכוח רוצים להיות על הראש של מישהו שלהם. הם רוצים שיהיה להם מקום טוב, מספיק גדול ומרכזי ליד איפה שהם נמצאים עכשיו וזו המחויבות שלנו לתת להם אות"ו.

סוגיה נוספת ובוערת שסימלה יותר מכל את המתח בין הזהות היהודית בעיר לאופייה החילוני התרחשה ביום כיפור השנה כשמתפללים הותקפו על ידי פורעים שהפריעו למהלך התפילה של עמותת ראש יהודי בכיכר דיזינגוף בתל אביב. כתוצאה מכך עולה התהייה האם לאור האחדות השוררת בעם, התפילה הבאה תעבור בשקט תוך כיבוד מגוון הזהויות בעיר.

"אם היא תעבור ללא הפרעה זו תשובה שאני לא יכול עליה כי אני לא זה שהפרעתי. אחד הדברים שנעשה בקדנציה הבאה אנחנו נשב, כמו שאמרתי יש לנו הרבה תומכים בעניין הזה גם מקרב הסיעות הלא דתיות, נראה איך אנחנו בהסכמה מקיימים אירועים של תפילה במרחב הציבורי ואנחנו נעשה את זה ואני מאוד מקווה שיתנו אמון בסיעות שמקדמות את האחדות הזו ושיתופי הפעולה האלה ולא בסיעות אחרות. ואם זה יקרה נמצא את הדרך לעשות את זה בצורה מוסכמת ואם זה יקרה כך גם האנשים שהפריעו יהיה להם פחות אינטרס לבוא ולהפריע".

לא לחזור לימים הללו, ההפגנה ביום כיפור (צילום: איתי רון\פלאש 90)

מקווה שחולדאי ילך בכיוון של אחדות

מאז ימי המלחמה קולו של ראש העיר לא נשמע יתר על המידה בנושאים הפוליטיים הבוערים של העיר. גורן מצייןן כי חולדאי מתמקד בסוגיות הטיפול במפונים מחלקי הארץ. "הוא לא התבטא לכאן ולשם, אלא בנושא הסיוע למפונים שמגיעים מהצפון ומהדרום והעיר תל אביב חיבקה אותם ואנחנו עוזרים המון ומודים לנו על החיבוק. אני מאחל להם לחזור לבתיהם, עושים מה שאפשר, ראש העיר גם מדבר על זה, אני מקווה שהוא גם בכיווון הזה.

הליכוד חבר לעוצמה יהודית מה שמתסיס עוד יותר את מה שקורה בתל אביב, זה צעד נכון?

אני לא רוצה להיכנס לפעולות של הסיעות האחרות וכיצד הן פועלות. לנו יש את הדרך שלנו שאנחנו מאוד מאמינים בה שאפשר ביחד. גם הוכחנו בחמש השנים האחרונות שאנחנו המובילים ואלו שהביאו את ההישגים המשמעותיים ביותר בכל ההקשר של זהות יהודית ומסורת וביטחון אישי לשכונות. מאמינים בדרך של עשייה ופחות בדיבורים. אני משתתף בכנסת בוועדה שעוסקת בביטחון האישי של דרום תל אביב. זה מה שעשיתי בקדנציה האחרונה והציבור ישפוט לפי המעשים ולא הדיבורים.

מקווה שישדר אחדות, חולדאי (צילום: תומר נויברג\פלאש 90)

סוגיית דרום תל אביב: "משרד הפנים לא באירוע"

בסיום הדברים מדגיש גורן את נושא מאבק שכונות הדרום בעיר שסובלות מהזנחה רבת שנים כתוצאה מההסתננות הבלתי חוקית מאפריקה והאימה שהם מטילים על תושבי המקום. "אני חי במקום 7\24 במשך 16 שנה ומגדל בה ילדים והובלתי בזמנו את מטה המאבק של שכונות הדרום ורצתי גם עם זה למועצת העיר", הוא מסביר.

סגן ראש העיר טוען שהממשלה והמדינה צריכים לעשות הרבה יותר, לשם כך הוא נסע לכנסת על מנת לזעוק את צעקתם של תושבי דרום העיר.  "אתם צריכים להיות פה נוכחים יותר", הוא טוען. לדבריו, "הצלחנו להביא בחודשים האחרונים כוח משמעותי של מג"ב, 80 שוטרים שחיברתי להם את גורמי האכיפה והפיקוח של העירייה ופועלים יחד באגרוף אחד למגר בחודשים האחרונים תופעות מאוד מורכבות וחייבים להמשיך עם זה עוד יותר.

התפרעויות המסתננים בספטמבר (צילום: עומר פישמן\פלאש 90)

גורן מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הפנים, "לצערי הוא לא באירוע, רשות האוכלוסין וההגירה לא נראתה פה שנים בדרום תל אביב, לא מרגישים אותם, זה משהו שחייב להשתנות, יש להם אחריות ומחויבות, הם בסופו של דבר הגורם שאחראי על הטיפול באוכלוסייה הזרה ומקווה שנצליח להביא אותם לשינוי בעניין הזה ולקחת אחריות על מה שקורה פה".