השר חילי טרופר, כתב פוסט המתייחס לסוגייה הבוערת של גיוס חרדים, הוא קורא להם להתגייס לא בגלל השנאה והפלגנות אלא כחלק מהגינות, צדק ואחדות אמיתית.

"הנופלים לא באים מכל המגזרים"

"מאות לוחמי צה"ל נפלו במלחמה. אלפים נפצעו. ועל רקע הכוונה להעמיס עוד נטל על כתפי המשרתים, האמת צריכה להיאמר: הנופלים לא באים מכל המגזרים. יש מי שכבר שנים ארוכות מוציאים את עצמם מהשותפות הזו.

טרופר מתאר את עשייתם של החרדים למען ישראל, אך טוען שזה לא נשיאה בנטל "אכן רבים במגזר החרדי מתנדבים, לומדים, מתפללים לזכר הנופלים, מבקרים פצועים וזה מבורך, אבל הם לא שותפים בנטל השירות. הדברים לא נאמרים חלילה כדי לפלג וזה ממש לא משנאת חרדים. זה מאהבת ישראל.

לא מי שמוחה על ההצעה להאריך את השירות הקרבי לשלוש שנים ולהוסיף עשרות ימי מילואים לחלק מסוים בחברה הישראלית בלבד – מפלג את החברה הישראלית. להיפך. מי שתומך בכך שקבוצות מסוימות יעזבו בית, לימודים ועבודה כדי לשרת ולהסתכן בזמן שקבוצות אחרות לא ישרתו כלל – הוא שמפורר את הערבות ההדדית הכל כך מיוחדת בישראל".

"כיצד מי שבוחר לשרת מואשם בשנאה?"

טרופר מתייחס להאשמות שהאשימו את הציבור הדתי כי רצונו לגייס חרדים לא נובע מכוונות טהורות "כיצד מי שבוחר לשרת וכואב את העובדה שאחרים נמנעים מלשרת, מואשם בשנאה? האשמת דווקא מי שחפצים בשותפות ונוטלים בה חלק בשנאה, היא ליקוי מאורות. המחלוקת עמוקה וכואבת, וכולנו צריכים להשתדל לנהל אותה בלי שנאה.

המחשבה שצעירים יאריכו את שירותם לשלוש שנים, בזמן שבני גילם לא ישרתו אף לא יום אחד, בשירות צבאי או אזרחי, בלתי נסבלת. המחשבה שאבות ואמהות יעזבו את ילדיהם, יפסידו שנת לימודים ופרנסתם תיפגע עבור עוד עשרות ימי מילואים בשנה בזמן שאחרים לא ישרתו כלל, היא בלתי נסבלת.

זה לא ענין של שנאה או פלגנות, זה ענין של הגינות, יושר, צדק, אחווה ואחדות אמיתית. מי שרוצה באחדות אמיתית לא מסתפק במילים, אלא שותף ומשרת במעשים".

"התביעה לשרת נובעת מתוך תפיסה ערכית וגם דתית"

טרופר קובע כי המצב אחרי ה7/10 השתנה "מסע הצער האין סופי בבתי אבלים ובמחלקות הפצועים אינו מותיר אפשרות אחרת. החברה הישראלית פצועה וחבולה מאז ה-7 באוקטובר. אסור להוסיף את הפצע הפנימי הזה.

ההתגייסות מדהימה, הצעירים מוכנים להאריך שירות, המילואימניקים שכבר שירתו חודשים ארוכים מבינים שיצטרכו אותם שוב. אחי וגיסי ששירתו כבר למעלה מ-100 ימים במילואים יבואו שוב. אחיינים שלי, שכבר ראו את השחרור ותכננו תכניות, ידחו הכל וימשיכו לשרת. אבל הם לא יכולים, צריכים או רוצים לעשות את זה לבד".

בסיום דבריו התייחס להיבט הדתי "היו מי שהציעו בעבר ש"חצי עם ילמד תורה וחצי עם ישרת". ובכן, זה לא היה אפשרי בעבר וזה בוודאי לא אפשרי אחרי ה-7 באוקטובר. לימוד תורה הוא ערך חשוב בעיני, גם אני למדתי תורה ואני עדין משתדל לקבוע עיתים לתורה. אבא שלי ואחי הגדול רבנים, שניהם שירתו בצבא. התביעה לשרת נובעת מתוך תפיסה ערכית עמוקה, גם מההיבט הדתי".

וסיכם "רבות מדובר על "ציפור הנפש" של החברה החרדית. ובכן, גם לנו יש "ציפור נפש" ואנחנו נאבקים על כך שיפסיקו לרמוס אותה".