פינה חדשה, דבר תורה ספורטיבי לפרשת תולדות: שבת שלום מה המשותף לדלילה חטואל, רז הרשקו וגל פרידמן? שלושתם מהספורטאים הבולטים ביותר בתחומים שלהם. משפחתה של חטואל ייצגה את ישראל בסייף בשבע אולימפיאדות שונות, הרשקו היא המדורגת מספר 1 בעולם בג'ודו ובשנתיים האחרונות זוכה במדליה כמעט בכל תחרות שהיא משתתפת בה ופרידמן הוא הישראלי היחידי שזכה בשתי מדליות אולימפיות. מה הנתון הנוסף המקשר אותם?

דלילה היא בת למשפחה מפוארת של סייפים (עליהם כתב בני שמחה רז במועדים לשמחה כאן באתר). רז מככבת בנבחרת שאותה מאמן שני הרשקו, שהוא במקרה הדוד שלה ואגדת ג'ודו בפני עצמו וגל פנה אל הגלים בעקבות אביו, שהיה מראשוני הגולשים בארץ.

האם זה מקרה שכל החטואלים פשוט לקחו חרב ליד והתחילו לנצח? האם רז במקרה עברה ליד מזרון והחליטה לפרק במכות כל מי שהיה שם? האם גל, כשמו כן הוא, ופשוט לא עמד בלחישה של הים שקרא לו אליו? אלא שכולם אנשים מוכשרים שיכלו להצליח גם בענפי ספורט אחרים אלא שהיו לידם אנשים טובים שכיוונו אותם למקום שבו יוכלו למקסם את יכולותיהם ולהגיע להישגים הטובים ביותר.

מייקל ג'ורדן כוכב בייסבול

מייקל ג'ורדן כיכב גם בביסבול וגם בכדורסל והוא לא היחיד. מצד שני, יכול להיות שעולם השחייה פספס את המייקל פלפס הבא כי הוא נולד למרגלות הקילמנג'רו ללא גישה לבריכת שחייה. השילוב המנצח הוא מישהו עם כשרונות מולדים, המקבל הכוונה נכונה והדרכה/ אימון טוב ואז מגיע להישגים הטובים ביותר.

לנו אין את הפריבילגיה של הסינים שמתחילים עם מספר עצום של ילדים ואז פשוט מסננים את הטובים ביותר. אנחנו צריכים לתת אפשרות וגישה לכל ילד שרוצה לגשת לספורט ומכיוון שמאמנים יש כאן יותר מספורטאים, אז אולי נצליח למצוא כמה מרגליות בחול. נבחרות הנוער הנהדרות בכדורגל ובכדורסל עשו לנו קיץ שמח בשנה שעברה ואולי בעזרת המשלחת הגדולה ביותר עד היום, נעשה קיץ שמח גם בשנה הבאה באולימפיאדת פריז. ואולי בגרמניה אל אל ישראל!!!

רז הרשקו (צילום: אורן בן חקון/ פלאש 90)

ישנה מחלוקת קשה בשדה הפסיכולוגיה הסוערת כבר יותר מ 150 שנה. הפסיכולוגים חלוקים בשאלה מה משפיע יותר על אישיות האדם- סביבה או תורשה (באנגלית nature or nurture) .האם הגנטיקה שלנו קובעת מה ומי נהפוך להיות בבגרותנו או שאנחנו "לוח חלק" המושפע מהחינוך ומהסביבה שלנו (כמו שאמר טשרניחובסקי-"האדם הוא תבנית נוף מולדתו ").

פרשת תולדות: גנטיקה או סביבה?

אין מקרה מבחן מתאים יותר לזה מאשר זוג של תאומים כמו בפרשת תולדות. שני אנשים שיצאו מאותם הורים וגדלו באותו בית, האם יגדלו להיות גם בוגרים זהים או לא? כאן לכאורה יש שני מדרשים על תולדות התומכים בטענה הגנטית. המדרש הראשון אומר שכבר ברחם לכל אחד הייתה נטייה אחרת יעקב רצה ללמוד תורה ועשו רצה להיות עובד עבודה זרה.

המדרש השני אומר שכל עוד שהם היו קטנים, לא ניכר הבדל ביניהם, כלומר גם חינוכם ולבושם היו זהים, ואז בגיל 13 יצאו לראשונה מהבית, שברו את התבנית- יעקב הלך לבתי מדרשות ועשו הלך לבתי עבודה זרה. האם זה אומר שהחינוך של יצחק ורבקה לא השפיע בכלל על עשו, האם לעולם אין לו תקווה? מדרש אחר אומר לנו שעשו אהב מאד את יצחק,  העריך אותו ואת ברכותיו ורצה לרצות אותו ולכן, לדוגמה, נשא אישה והתמסד בגיל 40 כמו יצחק בזמנו. האמת כנראה היא איפהשהו באמצע.

ציור של יעקב ועשיו מהמאה ה-19 (צילום: מתוך ויקימדיה)

יש השפעה גם לזה וגם לזה. לכל ילד יש תכונות מולדות שצריך "לשחק" עליהן אבל לעשות זאת תוך כדי הנחלת המסרים החשובים לנו. אומר אדמו"ר הזקן בספר התניא ב"שער חינוך קטן" על הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו,  גם כי יזקין לא יסור ממנה". אם הדרך לא טובה אז למה שלא יסור ממנה? ואם היא טובה, אז אולי היא טובה לכולם, למה היא רק דרכו? משמע שהיא לא דרך שטובה לכולם . אלא שהתשובה היא שאמנם יש רק דרך אחת נכונה, אין דבר כזה "דתי לפי דעתי " ויש גבולות שלא חוצים.

אבל, לכל אחד יש דרך שמדברת אליו וגורמת לו להגיע למטרה. כל הדרכים מובילות לרומא אבל צריך לבחור דרך שמתאימה לך אישית. לכן כל אחד צריך חבר או דמות תורנית שיכוון אותו. בישיבות חסידיות יש לכל אחד "משפיע" וזה מה שצריך בשביל להגיע למטרה. האם זאת ביקורת על יצחק ורבקה? אולי. האם עשו היה יכול לצאת אחרת? אולי. אותו כבר לא נצליח לתקן אבל אולי נצליח לתקן את עצמנו, ילדינו ותלמידינו. בשם ה' נעשה ונצליח. שבת שלום ושקט