צפו: קצר על הפרשה | פסיכולוגיה של קללת בלעם

פרשת בלק: אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא "משה כתב ספרו ופרשת בלעם", מה פשר הדברים? מה פרשת בלעם מוסיפה על שאר התורה, ומדגישה הגמרא שמשה אמר את שני הדברים?

כדי לענות על השאלה הזו צריך לשאול שאלה אחרת: מה אכפת לנו אם בלעם היה מקלל? הרי הקב"ה רוצה לברך את עם ישראל. עוד רגע ה' עוזר ליהושע בכיבוש הארץ, ומה זה משנה אם בלעם יקלל, וכי דברי בן אדם יכולים לפגוע ברצון האלוקי?

שאלה זו מצויה אצל פרשנים רבים העונים בצורות מגוונות, לאברבנאל יש גישה מאוד מעניינת.

אומר האברבנאל, ברור שאם בלעם היה מקלל זה היה חסר משמעות, מול הקב"ה שבירך את העם, אבל העמים שחיו פה, בלק וצבאו, הכנעני, האמורי ושאר העמים כן האמינו בבלעם. לכן אם בלעם היה מקלל את עם ישראל אזי העמים שפחדו מאתנו היו מקבלים רוח גבית למאבקם, והיו אומרים, בלעם עוזר לנו בקללתו את העם, בואו נלחם ביתר עוצמה, יש לנו את הכוח של בלעם מאחורינו, וזה היה מסבך ליהושע את מלחמותיו.

מה עשה הקב"ה? – הפך את הקללה לברכה, וממילא כל עמי הארץ מתמלאים יותר פחד מעם ישראל, שהרי אפילו בלעם ברך אותו, וכך הדברים של בלעם עזרו לעם ישראל במקום שיהוו מכשול.

במילים אחרות, אומר האברבנאל שבלעם לא משנה את המציאות באמת, ולא משפיע על השפע האלוקי האם הוא יעזור או לא, אלא הוא השפיע רק על המחשבות הסובייקטיביות, שהרי 'הכל בראש'. בלעם שינה את הפסיכולוגיה של בני האדם, את המחשבה של אותם עמים, לטובתנו או נגדנו.

וזה מעלה אותנו לקומה חדשה.

יש לנו בחיים דברים אמתיים, שהם באמת פועלים, באמת עובדים, כמו תורה ומצוות, משה רבנו כותב את ספרו, את חמישה חומשי תורה, שבהם הדברים ממש עובדים, מצווה באמת יוצרת מציאות חיובית, ועבירה באמת פועלת ההיפך. אבל איפה המציאות הסובייקטיבית שלנו? איפה החוויה שלנו? איפה ההרגשה שלי כבן אדם? הרי לפעמים אדם עושה עבירה ומרגיש טוב עם עצמו, ולכן הוא חוזר עליה, אדם יכול לעשות מצווה ולהרגיש רע עם עצמו, ולא לעשות אותה בשנית, אם כן יש משקל גדול לחוויה האישית.

איפוא החוויה הזו באה לידי ביטוי? – בפרשת בלעם. כל קללותיו וברכותיו הן בסך הכל פסיכולוגיה, כי 'הכל בראש', פרשת בלעם מוסיפה לנו קומה שלא נמצאת בשאר חלקי התורה, בטח לא בצורה מודגשת. בלעם מוסיף לנו את החשיבות והמשקל הגדול למה אנחנו חושבים, שגם אנחנו נחשוב ברכה ולא קללה.

כשיש את כל התורה עם מעשיה הטובים הפועלים באמת, יחד עם הפסיכולוגיה האישית שלנו החושבת ברכה ולא קללה – הדבר ימלא את חיינו בברכה גדולה.