בן זוגה של נועה לזר משתף: "נועה הייתה אהבת חיי"

"כל החודש האחרון התכוננתי לרגע הזה" כך פתח איתי רומנו, בן הזוג של נועה לזר ז"ל וכתב, "עשיתי הכל כדי להגיע לפה חזק אבל כמה שתנסה לא תצליח".

רומנו מספר על דרכי ההתמודדות שלו וכותב: "כבר חצי שנה שאני בונה חומות, מבצרים, טירה אבל אחת גדולה אחת מושלמת עם שומרים, שכלום לא יכנס פנימה ובכל זאת שיר אחד. תמונה אחת. סיפור אחד. ירמוס את הכל ואתחיל לבנות הכל מחדש".

האוהבים הצעירים

"נועה הייתה הכל בשבילי, נועה הייתה אהבת חיי ואני חושב שאחרי חצי שנה הגיע הזמן שהפעם אני פשוט אדבר על נועה" משתף איתי על אהובתו, "נועה הייתה הילדה הכי יפה שהכרתי, האהבה שלי אליה הייתה לא מוסברת במילים, עשיתי הכל כדי שיהיה לה נוח".

"הכרתי לה את החברים שלי ואת המשפחה שלי ואת הסביבה שלי. נועה הייתה כזו צנועה ושקטה ואהבתי את זה כלכך, כי זה פשוט ההפך ממני וזו הסיבה המדוייקת שלא רבנו מעולם".

"הלוואי ואוכל אפילו לריב איתך, הלוואי שאוכל שוב לפגוש אותך, הלוואי שאוכל שוב לחבק ולהיות איתך, לדבר איתך רק לדבר עוד פעם. ומיום ליום זה נהיה קשה יותר, כי הגעגוע לא חולף הוא נשאר. והבכי לא חולף הוא נשאר. והכאב לא חולף הוא נשאר. רק את הלכת ולא נשארת".

רומנו מספר כמה מיוחדת וטובה הייתה נועה ז"ל: "אני רוצה לספר סיפור שנזכרתי, באוקטובר 21 היינו אני ונועה באמסטרדם לכבוד יום ההולדת שלה ובאחד הערבים התקשרתי למסעדת מישלן שרציתי לחגוג לה שם את יום ההולדת, בכל זאת יום הולדת 18. ואמרו לנו שאין מקום ולבוא לנסות על בסיס מקום פנוי לקחנו מונית הגענו ולמזלנו לא היה מקום. למה אני אומר למזלנו? כי משם החלטנו ללכת ברגל ולמצוא אחר מקום לאכול בו" ממשיך איתי ומשתף.

"אנחנו מטיילים ברחובות אמסטרדם מחפשים מה לאכול נועה רואה מסעדה, צנועה וקטנה אפילו שולחן אחד לא היה תפוס ואדם עומד בדלת המסעדה, מלצר לבד מסתכל על הרחוב שמלא באנשים. היא אומרת לי פה אני רוצה. אמרתי לה אבל נועה אין נפש חיה במסעדה וגם מה? למה פה? בוא ננסה היא אומרת. את שמו של המלצר שהיה גם בעל המסעדה לצערי שכחתי אבל את הערב הזה לא אשכח לעולם. את כל הארוחה הוא בישל במו ידיו עבורנו וכששמע שנועה חוגגת יום הולדת הוא פשוט אירח אותנו כמו בביתו. היינו רק שלושתינו במסעדה אני נועה ובעל המסעדה עד הלילה אכלנו שתינו ודיברנו, דיברנו המון וזו הייתה יום ההולדת האחרונה של נועה שחגגנו יחד".