ההסבר פשוט, אפילו מובן מאליו, אבל נראה שגם המובן מאליו צריך להיאמר: ממשלה תפקידה למשול, ובהתייחס למדינת ישראל של ימינו – להחזיר את המשילות. אובדן המשילות שאנחנו חיים בתוכו, בנגב, בגליל, בערים המעורבות, בערים הגדולות, בכבישים, ביהודה ושומרון, ובכל מקום – מחייב טיפול, ובשביל טיפול כזה חייבים כלים, תקציבים, תקני כח אדם, וכמובן גם סמכויות. מי שדורש להקים ממשלה בלא כל אלה, דומה למי שמצפה מרופא לבצע ניתוח מציל-חיים ללא מכשירים רפואיים (ולא בגלל שהמכשירים לא קיימים, אלא בגלל שאוסרים על הרופא להשתמש בהם).

הבה נתבונן יחד בחולה האנוש המוטל לפנינו, חולה ששמו: השטח הפתוח ביו"ש, השטח שהרשות הפלסטינית מכרסמת בו בכל פה, ושבכל יום שעובר נשדד מאתנו יותר ויותר. הבה נקרא יחד את נתוני הדו"ח הרפואי של החולה האנוש הזה: "פרויקט רישום הקרקעות הפלסטיני כיסה (נכון לסוף 2019) כ 45% מכלל החלקות בשטח.

מאמצי הלחימה המשפטית הצליחו למנוע הריסתם של 98% מהמבנים הבלתי חוקיים. נמשכים הליכי הלבנה של 113 ישובים בלתי חוקיים, ומערכת התכנון הישראלית הוצפה ב 116 תכניות עבור 125 כפרים (כ 75 קמ"ר). הוקמו מעל 1,000 מבני ציבור בלתי חוקיים, נפרצו מעל 1,000 ק"מ צירים חדשים, וההשתלטות החקלאית מתפרסת על מאות קמ"ר".

כיון ש"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" נציין שהנתונים המדאיגים הללו לקוחים מדו"ח רשמי של משרד המודיעין של ממשלת ישראל, דו"ח שראה אור בשלהי שנת 2019, כלומר לפני ההידרדרות התלולה בתקופתו של סר הבטחון בני גנץ. ניכר על פניו, שמי שהיה אחראי על סיכול תכנית ההשתלטות הפלסטינית באותם ימים – לא ממש ביצע את תפקידו, ואפילו נכשל במשימה. בעצם קבלו תיקון: הוא לא נכשל במשימה, כי איש בכל ממשלות ישראל לא הגדיר אי פעם משימה כזו של סיכול ההשתלטות העוינת. הרשות הפלסטינית הגדירה מטרה, ממשלות ישראל מעולם לא הגדירו.

עכשיו נעבור לאבחנה, לניתוח ולהמלצות של אותו דו"ח רשמי של ממשלת ישראל. ראשית האבחנה: "ההשתלטות הפלסטינית על שטחי סי מאורגנת, מתוכננת, ממומנת ומוכוונת ע"י הרש"פ להשגת היעד הלאומי הפלסטיני של מירב שטחי יו"ש בריבונות פלסטינית" – תקראו בבקשה שוב את המשפט הזה, ותפנימו את המשמעות שלו: מירב שטחי יו"ש בריבונות פלסטינית משמעותו: נסיגה ישראלית מהשטח ללא מו"מ וללא הסכם, נסיגה מתמשכת ויומיומית, שסופה מדינה פלסטינית.

אבו מאזן (צילום ארכיון: פלאש 90)

נמשיך בניתוח של הדו"ח: "העשיה הפלסטינית מנוהלת עפ"י שורה של תכניות אב מפורטות, מסונכרנות, ומתואמות בין כל משרדי הממשלה (אל תתבלבלו, "הממשלה" במשפט הזה היא הממשלה הפלסטינית, אצלנו שום דבר לא מתואם ולא מסונכרן בנושא המערכה על השטח, ובטח לא מתוכנן), רשויות מקומיות, גופי ביצוע יעודיים, ארגוני בטחון, עמותות, קרנות, תוך קיום מנגנון תיאום ופיקוח הדוק בניצוחו של מטה רוה"מ הפלסטיני".

אני עוצרת רגע כדי להבין את מה שקראנו כאן: ראש הממשלה הפלסטיני בכבודו ובעצמו מנהל מערכה מסונכרנת ואדירת-היקפים עם מטרה מוגדרת מראש: המשך הנסיגה של ישראל מהשטח. וממשלת ישראל אינה עושה דבר כדי למנוע זאת.

ולפרק ההמלצות: "אנו ממליצים כי ישראל תיזום מערכה נגדית, כמשקל נגד לזו הפלסטינית… תפעל לסיכול ומניעה יזומים…ע"י חיזוק האכיפה, מימוש צעדים אקטיביים לשבת המצב לקדמותו, מערכה משפטית, מערכה תכנונית, מערכה מדינית בינלאומית, מערכה הסברתית, סיכול מימון… במסגרת המערכה נדרשות חיזוק יכולות האכיפה, סמכויות ומשאבים, חיזוק מנגנוני פיקוח, הקצאת משאבים רלוונטים לבניה, פיתוח השטח, וחיזוק האחיזה הישראלית בו…"

למה זו נראית למישהו בקשה מוגזמת?

עכשיו בואו נחזור לימינו: מה ביקשנו? בסה"כ לבצע את מה שממליץ הדו"ח של משרד המודיעין הישראלי, הדו"ח שנכתב בתקופת ממשלת נתניהו (זו שלא היינו חברים בה). מה אנחנו צריכים בשביל זה? בסה"כ את מה שהדו"ח ממליץ: סמכויות, משאבים, תקנים ותקציבים. למה זו נראית למישהו בקשה מוגזמת?

עכשיו קחו את המקרה של החולה האנוש הזה, ותשכפלו אותו לחולים נוספים, כמו למשל: ההתיישבות הצעירה, ששוכבת במסדרון ביה"ח כבר למעלה מ 11 שנים ללא טיפול ראוי, וחייבים להוציא אותה משם לטיפול אינטנסיבי חדיש שבאמת ישפר את איכות החיים שלה, ולא להמשיך לגרור אותה עם אקמול ואופטלגין באותם מסדרונות ישנים. וכמו למשל הזהות היהודית של המדינה בכלל, ושל ילדי ישראל בפרט, שהולכת ומידרדרת וזקוקה אנושות לחמצן שיאיר את פניה. ועוד ועוד ועוד. ולכל אלה אנחנו זקוקים לכלים, לסמכויות. אלה לא כופתאות אלא כלי עבודה הכרחיים שבלעדיהם אי אפשר להצליח.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סמוטריץ׳ ביציאה מפגישה עם נתניהו. ארכיון (צילום: סרוגים)

במקום לקבל את המינימום המתבקש והכי-הגיוני הזה, אנחנו מקבלים שלל קללות ונאצות, הכפשות ועלילות, כאילו ביקשנו משהו שאסור ולא לגיטימי לבקש. כאילו אנחנו האויב, ולא הרשות הפלסטינית ששודדת את הארץ שלנו. חברים, אחרי שקראת את כל זה, אתם בהחלט יכולים לפנות לראש הממשלה המיועד נתניהו, ולהגיד לו "תקים כבר ממשלה", אתם יכולים אפילו לשלוח לו את ההאשטאג.

אנחנו לא ניבהל מהקללות, ולא נרתע מהעלבונות. "הצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלווה" אומר רש"י בפרשתנו על המילים "אורריך ארור ומברכך ברוך". אנחנו יודעים היטב, שעדיף להתווכח ואפילו לחטוף בזיונות עכשיו, ולהצליח להציל את הארץ שלנו אחר כך.

_____

אורית סטרוק היא חברת כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית