היום בהיסטוריה: הרשל גרינשפן מתנקש בפום ראט

"ברוך השם… לא יכולתי לפעול אחרת. לבי שותת דם כשאני חושב על הטרגדיה שלנו ושל 12,000 היהודים. עלי למחות בדרך שכל העולם ישמע את מחאתי, וזאת בכוונתי לעשות. אני מבקש את סליחתך". כתב הרשל גרינשפן ביום י"ג חשוון תרצ"ח (7.11.38) לדודו, אברהם.

מספר ימים קודם לכן קיבל הרשל מכתב מאימו ברטה ובו תיארה את מצבם הקשה לאחר גירושם מגרמניה אל גבול פולין.

בתחילת חודש חשוון (סוף אוקטובר 38) גירשו הגרמנים אלפי יהודים חסרי אזרחות גרמנית. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה.

משפחות שלמות נלקחו מבתיהן באישון לילה. המגורשים אולצו לחתום על מסמכים שבהם הם מאשרים כי הם עוזבים מרצונם ומשאירים מרצון את רכושם לגרמניה.

רוב המגורשים אולצו לשהות בעיירת הגבול זבונשיין שבפולין, היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וסבלו ממחלות ורעב גירוש זה יקרא לימים גירוש זבונשיין. בין אלפי היהודים שגורשו הייתה משפחת גרינשפן. סנדל ורבקה גרינשפן שהיגרו מפולין לגרמניה וחיו בהנובר שבגרמניה. שם נולדו שלושת ילדיהם ברתה, מרדכי והרשל.

הרשל קרא את הגלויה ששלחה אליו אימו, וידיעות בעיתונות על מצבם הקשה של המגורשים, על מצוקתם ועל התאבדויות בקרבם. באותו היום בו כתב את המכתב לדודו בי"ג חשוון, במחאה על מצבם של בני משפחתו ושל היהודים המגורשים בכלל, ניגש גרינשפן לשגרירות גרמניה בפריז וירה בפקיד גרמני ארנסט פום ראט. לאחר מכן הסגיר עצמו למשטרה.

בפריס ירתה אפוא היהדות בעם הגרמני

יומיים לאחר מכן מת מפצעיו הפקיד הגרמני ומותו סיפק לגרמנים את הסיבה לפתוח באירועי "ליל הבדולח" שהיו מתוכננים לפרוץ בלאו הכי רק חיכו לסיבה.

יוזף גבלס שר התעמולה אמר: "היהודי גרינשפן היה נציג היהדות. הגרמני פום ראט היה נציג העם הגרמני. בפריס ירתה אפוא היהדות בעם הגרמני. ממשלת גרמניה תגיב בדרך חוקית אבל בחומרה."

לאחר שכבשו הגרמנים את צרפת ביקשו לערוך משפט ראוה להרשל, אך זה הציג את ההתנקשות על רקע רומנטי ומשפט הראווה נגנז.

גרינשפן נספה ככל הנראה באחד ממחנות ההשמדה. משפחתו שרדה את השואה עלתה ארצה ואביו אף העיד במשפט אייכמן על סיפור גירוש זבונשיין.

==

יאיר קליין –  058-5479943