המגישה, הרופאה והמנחה הילה קורח, הודיעה הערב (רביעי) בשידור חי על התפטרותה מההתמחות בבית החולים, במסגרת שביתת המתמחים.

"קצת מביך לדבר על עניינים אישיים במהדורה, אבל היום האישי שלי הוא גם החדשות. אנחנו נתגבר על המבוכה יחד. בתחילת החודש הודעתי שאני מתפטרת מבית החולים, ועוזבת את ההתמחות אחרי שנים של לימודים ועבודה לא אגיע יותר לבית החולים בכל בוקר.

זו מכה מאוד קשה למי שלא רגילה להגיד לא בחיים שלה, ומעדיפה לירוק דם, מילולית, מאשר לוותר או לא להשלים משימה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הילה קורח מתפטרת (באדיבות חדשות 13)

לפני כמה חודשים הבנתי שיום לפני התורנות אני הופכת לבן אדם שאני לא רוצה להיות. אני לא מצליחה לחייך, אני חסרת סבלנות כלפי הסביבה, חסרת סלחנות כלפי עצמי, מסתובבת עם גוש בגרון במקרה הטוב או בוכה הרבה במקרה הרע.

התורנות במחלקה הגריאטרית הן נעימות משמעותית מאלה שבמחלקות הפנימיות הרגילות ועדיין השילוב של אחריות כבדה, בדידות גדולה וחוסר שעות שינה, נותנים את אותותיהם על הנפש.

המאבק של המתמחים מזכיר בדרך כלל את המספר 26 אבל זה שקר. תורנות נמשכת הרבה יותר שעות כשסופרים את המתח הבלתי ניתן לתיאור של המתח שלפניה, וערפול ההכרה שבא אחריה.

סיוט שנמשך שנים, למי שרוצה לתפקד כבן אדם בתוך בית החולים ומחוצה לו. גם כשניסיתי להיות הכי חדה שלי, עשיתי טעויות, גם כשהייתי הכי מכילה וסבלנית, נתקלתי על בסיס יומי כמעט במטופלים או בבני משפחה שלהם שהתנהגו באלימות כלפי הצוות. גם כשאמרתי לעצמי שזו תקופה, שרבות עשו את זה לפני ורבות יעשו את זה אחרי, לא הצלחתי למצוא נחמה.

בשיחות עם מתמחות ומתמחים אחרים על שיטות התמודדות גיליתי שאחוז בלתי סביר מהם זקוקים או נמצאים בטיפול, או בטיפול זוגי, בודדים או מדוכאים, או עוזבים.

ובזמן הזה קוראים לנו מפונקים, בכיינים, משאירים אותנו מחוץ לשולחן המשא ומתן ומורחים אותנו בלי סוף בתכניות לתנאי איכות חיים אנושיים שלא יוצאות לפועל.

אלה האנשים שמטפלים בכם. בהורים שלכם, הם גמורים, אני נגמרתי.

הודעתי שאיני יכולה עוד, אני עוזבת את ההתמחות בלב כואב אך שלם. ולמקבלי ההחלטות שמתעלמים מההחלטה הזאת כבר שנים, רק אגיד לסיום שרעידת האדמה הזו היא לא בגדר תרחיש אימים ,היא קרתה.  והצונאמי על כל השלכותיו כבר בדרך"

הילה קורח היא לא הראשונה וכנראה לא האחרונה שעוזבת את ההתמחות אחרי שנים ארוכות של לימודים, עבודה ומאמץ עצום. כפי שהיא אומרת, רעידת האדמה כבר קרתה.