א. כל הנכתב בהמשך על חיים ולדר, הוא על פי המצב העכשווי של ידיעותנו. אם תהיינה ידיעות חדשות, נצטרך לבחון מחדש.

ב. כל אדם הוא בחזקת כשרות כל זמן שלא הוכח להיפך, מה שנקרא בחוקי הגויים, חזקת החפות. לא שהוא בחזקת רשע, ועליו להוכיח שלא פשע. עד כה לא הוכח דבר.

ג. הוכחה צריכה להתבצע. לא על פני התקשורת או הרשתות החברתיות, אלא בבית דין, העושה דרישה וחקירה, כלומר חקירה אדברסרית בנוכחות הצד השני. שמוע בין אחיכם.

ד. עד כה תלונות של נשים לא נחקרו בבית דין, באופן אדברסרי כנ"ל.

ה. האישה היחידה שהגיעה לבית דין ,סיפרה שנאפה איתו, וכיוון שהבעל האמין, די בכך כדי שיתחייב על פי ההלכה לגרש אותה. אבל לא הוכח בבית דין שאכן כך היה הדבר.

ו. לגבי כל השמועות שהופצו עליו, הנה על פי ההלכה , אמנם יש מעמד של שמועות, אך אין זה נאמר על כל שמועה, ויש הלכות מהי שמועה אמינה. יתר על כן, מי שיש לו אויבים, השמועות אינן תקפות. ואכן היו לו מתנגדים רבים מסיבות שונות.

ז. בית הדין בבני ברק שטיפל עתה בנושא, אכן כתב שאם הדברים שהתפרסמו עליו נכונים, אין לקרוא ספריו. אבל הוסיף שעדיין "לא עמד המחבר לבירור ולא הועמדו הטענות לבירור נכון כדין תורה".

ח. גם אם אדם חטא ופשע, אין זו סיבה לעשות לו לינץ' ציבורי, ולהכפיש אותו בתפוצה רחבה, מה שכמובן פוגע גם במשפחתו. קל וחומר, כאשר שום דבר לא הוכח כדת וכדין.

ט. באשר להתאבדותו, הפוסקים קובעים שאין לדון מתאבד בחומרת דינו, כי אנחנו תולים שמרוב מצוקה הוא איבד שפיות.

י. לכן אפשר לקרוא ספריו.

ד' ירחם.