המושב השני של הכנסת ייפתח השבוע ובפני הקואליציה עומד כנס חורף סוער שיכריע האם ממשלת בנט-לפיד תמשיך לכהן ביציבות או שמא תתערער ותקרוס.

עד כה הצליחו בהנהלת הקואליציה לשמור על שלמותה, למרות כמה מהמורות בדרך (כמו חוק האזרחות). אפילו אישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה עבר במליאה בשלהי הקיץ, שדווקא הקשיים היו בין חברי הקואליציה עצמם.

אלו הקשיים הצפויים שיסמנו את המשך דרכה של הקואליציה:

תקציב המדינה: אמנם ועדות הכנסת כבר התחילו בדיונים על חוק התקציב וסעיפי חוקי ההסדרים, אך עם פתיחת המושב, המאמץ יעלה שלב וזאת על מנת להגיע לאמצע חודש נובמבר עם כמה שפחות קשיים.

לקואליציה נותרו כ-40 ימים לתאריך האחרון על מנת למנוע את פיזור הכנסת והליכה לבחירות, אך מנגד אישור של התקציב הדו-שנתי יאפשר
"שקט תעשייתי" והסרת איום מיידי של הפלת הממשלה עד לפחות תחילת שנת 2023.

עיקר המחלוקות הן פנים-קואליציוניות סביב הרפורמות שמנסים משרדי הממשלה לקדם דרך חוק ההסדרים כמו נושא החקלאות, רפורמת הכשרות, העלאת גיל הפרישה לנשים ושינוי תחום הרגולציה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אורבך באולפן סרוגים: "לא סומך על רע"מ"

קואליציית 61: יו"ר הקואליציה תצטרך להתרוצץ הרבה במהלך החודשים הקרובים. האופוזיציה תנסה לאתגר מידי שבוע במליאה והתיש את חברי הקואליציה בפיליבסטרים ארוכים ועם לילות לבנים.

במושב הקודם, הצליחו באופוזיציה להשיג כמה ניצחונות מוראליים כמו בחוק הדיינים אבל במבחן התוצאה לא הצליחו לערער את ממשלה. בחודשים הקרובים יצוצו הצעות חוק רבות שינסו לאגף את הקואליציה מימין ובכך לנסות להביך בעיקר את אנשי ימינה ותקווה חדשה, ומנגד גם בתוך הקואליציה יצטרכו לשבת טוב-טוב יחד לוודא שלא עולות מטעמן הצעות נפיצות שעלולות לפגוע באחדות המחנה.

תחלואת הקורונה: אתגר המאבק בנגיף הקורונה ילווה את החורף הקרוב וימשיך לאתגר את מדיניות הממשלה. בנט דוחף בכל הכוח לנוסחת "חיים לצד הקורונה", כאשר הוא מסתמך על מאמץ החיסונים. השאלה האם הניסוי הזה יוכיח את עצמו, עם גל תחלואת החורף הרגיל, יהיה המבחן הגדול ביותר של הממשלה בחודשים הקרובים.

אתגרים מבפנים ומבחוץ

השמאל מתעורר? לקראת הקמת הממשלה הבטיח נפתלי בנט שהיא תהיה "עשר מעלות ימינה מהממשלה הקודמת", אך בינתיים נראה שסיעות השמאל עושות הכל להוכיח שההפך הוא הנכון. דוגמאות? הביקורים של גנץ והורוביץ אצל אבו מאזן ברמאללה, סיורי של הח"כים של מרצ נגד ההתיישבות היהודית ביו"ש ודחיית פינוי חאן אל אחמר.

בנט על רקע חאן אל אחמר (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

נראה ש-12 הח"כים הימנים של ימינה ותקווה חדשה, לצד הימין הרך של ישראל ביתנו וחלק מכחול לבן, הרבה פחות פעילים לעומת הצד השני של הסקאלה הקואליציונית, וככל שהשמאל ימשך לאתגר את בנט, שקד וסער, יציבות הממשלה תתערער.

כנסת משותקת: למרות שחלפו יותר ממאה ימים מאז כוננה הממשלה, חלק ניכר מהעבודה הפרלמנטרית עוד משותקת. חוסר ההסכמות על הרכבי ועדות הכנסת, ויחסי הכוחות קואליציה-אופוזיציה הגיע עד פיתחו של בג"ץ, אך עדיין לא הושגה הפשרה, ורוב הדיונים וכל ההצבעות מתקיימות במעמד צד אחד – רק של סיעות הקואליציה.

מעבר לקרב הפוליטי בין הצדדים, מדובר בבעיה חוקתית קשה, שפוגעת ביכולת של חברי הכנסת לבצע פיקוח פרלמנטרי אמיתי וחייבת לבוא לידי פתרון מהר, לטובת חוזקה של הרשות המחוקקת.

הליכוד ישרוד את האופוזיציה? לאחר שהוקמה הממשלה, נתניהו שידר לחבריו לבלוק הימין כי המצב שנוצר הוא זמני, ועם קצת מאמץ השלטון יוחזר למחנה הלאומי.

בתחילה האופוזיציה אכן התייצבה ללא פשרות להילחם, אך נדמה שככל שעבר הזמן, הלהט נרגע והחלה ההפנמה שהישיבה בצד השני של מתרס השלטון עלולה להתארך עוד ועוד.

בקיעים ראשונים כבר נצפים במפלגת השלטון הקודמת, כשיותר ויותר בכירים אומרים מאחורי הקלעים, אבל גם בפומבי, כי יש מקום לחשבון נפש אמיתי. אפילו הידיעה שראש האופוזיציה נתניהו שוקד על כתיבת ספר זיכרונות חדש העלו את ההשערה כי גם הוא מבין שהוא לא חוזר בקרוב ללשכת ראש הממשלה

אם תקציב המדינה אכן יאושר והממשלה תיכנס לשיוט אוטומטי לעוד שנה וחצי, הקרקע בליכוד תמשיך לרעוד, והשאלה האם ראש האופוזיציה הנוכחי ישרוד על כיסאו תרחף באוויר.