במדינה דמוקרטית האירוע המרכזי שמשפיע על חיי האזרחים הוא אירוע הבחירות לכנסת. אך במדינת ישראל של 2021 קיים אירוע בחירות נוסף, בו רק ל-9 אנשים יש אפשרות בחירה אך ההשפעה היא על כלל הציבור הישראלי – בחירת שופטים לבית המשפט העליון.

המרוץ לראשות העליון מזמן הפך להתגוששות בין ימין ושמאל ובין תפיסה אקטיביסטית לבין תפיסה שמרנית. לאור התפיסה האקטיביסטית של רבים משופטי העליון, והגברת התערבות בגץ בהחלטות הכנסת, הפוליטיקאים מימין נחושים להכניס כמה שיותר שופטים בעלי תפיסה שמרנית ימנית לבית המשפט מתוך רצון לתת משקל נגד לשופטים הליברליים אשר פוסקים לא פעם בניגוד לערכי הימין והזהות היהודית של המדינה.

איך זה עובד?

משרד המשפטים פרסם אמש (חמישי) רשימה של 24 מועמדים מתוכם הוועדה למינוי שופטים צפויה לבחור ארבעה שיחליפו את השופטים מני מזוז וחנן מלצר שפרשו, ואת השופטים ג'ורג' קרא וניל הנדל שצפויים לפרוש בקרוב.

הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מ- 9 נציגים: 2 נציג הממשלה (שקד וסער), 2 נציגי הכנסת ( אפרת רייטן, שמחה רוטמן) , 2 נציגי לשכת עורכי הדין, ושלושה שופטים מכהנים בבית המשפט העליון –  עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונשיאת העליון, אסתר חיות.

כל מועמד צריך להיבחר ברוב של 7 נציגי הוועדה מתוך 9. כלומר: לסער שקד ורוטמן יש בלוק חוסם לכל המינויים, אם יעבדו ביחד יכלו להכניס שופטים לבית המשפט העליון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: מתוך כנס אוניברסיטת רייכמן)

המועמדים המובילים של חברי הוועדה

שלושה מתוך השופטים שמתחלפים בעליון מוגדרים ליברליים, בעוד הרביעי ממוקם באמצע בין השמרנות לליברליות.  שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כאבוב, הוא שופט בעל אגנ'דה ליברלית אך הוא צפוי להיבחר על המשבצת המסורתית של "נציג ערבי" במקום השופט ג'ורג' קרא. בעקבות כך, למעשה הקרב האמיתי הוא על שלושת המועמדים הנוספים שיבחרו.

איילת שקד פועלת יחד עם שמחה רוטמן ומקדמת מועמדים בעלי תפיסה שמרנית ימנית מובהקת. ביניהם: פרופ' דוד האן, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינגורד, ד"ר חגי וינצקי שפועל רבות בסוגיות של יהודה ושומרון והתיישבות,  השופטת תמר בזק-רפפורט והשופט צבי ויצמן.

גדעון סער מקדם מועמדים שאינם ליברליים אך גם אינם שמרניים ימניים כמו המועמדים של שקד והוא נוטה לרצות להגיע להסכמות עם הנשיאה חיות. המועמדים המובילים של סער הם: השופט אליהו ביתן והשופטת כנפי שטייניץ.

נשיאת העליון, אסתר חיות מקדמת את מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל שנחשב בן טיפוחיו של אהרון ברק ומכונה "ברק הקטן" בשל דעותיו השמאלניות והליברליות. חיות מקדמת גם את השופטת רות רונן – גם היא בעלת אג'נדה שמאלנית ואקטיבסטית.

הדילים האפשריים

הפוליטיקה בוועדה מתחלקת בצורה גסה כך: שקד ורוטמן מייצגים את הצד השמרני ימני, סער ממוקם באמצע בין השמרנות לליברליות והנשיאה חיות מקדמת שופטים מתוך המערכת בעלי אג'נדה שמאלנית, אקטיביסטית.

הנשיאה חיות אינו רוצה להחשיב את כאבוב כמועמד שלה בטענה כי הוא יושב על המשבצת של "נציג ערבי". בצד הימני של הוועדה לא מוכנים לקבל זאת וטוענים כי הוא בעל דעות שמאל.

על רקע דברים אלה, הקרב צפוי להיות בעיקר על שלושת המועמדים הנוספים.

אפשרות אחת: הצד הימני יטיל וטו על מינויו של יגאל מרזל וחיות תטיל וטו על חגי ויניצקי שנחשב המועמד השמרן והימני ביותר. במקרה זה, קיימת אפשרות כי הימין יבחר מועמדים יותר מתונים כמו השופט וינגורד, מועמדת פשרה כמו שטייניץ וחיות תמנה מועמד יותר מתון מהצד שלה כמו מיכל אגמון. עם זאת, גורמים בוועדה אומרים כי אם כך יהיה המצב מדובר בכישלון של הימין.

אפשרות שניה: הצד הימני יבחר שני מועמדים והנשיאה תבחר שני מועמדים כולל כאבוב -אך זו אפשרות פחות סבירה.

הימין ישאף למנות שנים מתוך ארבעת הנציגים הבאים: ויניצקי, האן, וינוגרד, רפפורט בזק. גורמי הימין בוועדה ינסו להציע כי מלבד נציג ימני, השופט רם וינגורד יחשב כמועמד פשרה זאת בשל העובדה כי הוא גדל בתוך המערכת. כך יוכלו להצליח למנות שני נציגים בוועדה למינוי שופטים.