"הייתי רוצה לשתף אתכם ביום הפינוי עצמו, באירוע המטלטל שחוויתי יחד עם בנות המדרשות והאולפנות בבית הכנסת בנווה דקלים. היו שם מאות בנות, בוכות, שרות. כואבות. ראיתי את הבכי ואת התפילה, את התחנונים ואת הזעקה. שמעתי, ראיתי ובכיתי איתן", אמר יו"ר סיעת ימינה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ ניר אורבך כשנאם הערב (שלישי) במליאת הכנסת לציון יום העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון.

"אני חושב שתחושת הבגידה של אותן בנות ושל כלל הציבור ששהה והזדהה עם מגורשי גוש קטיף הייתה כבדה וקשה מנשוא", אמר אורבך. "אני חושב, שהיחס לציבור, בין הממלכתיים ביותר במדינת ישראל, בני ובנות הציונות הדתית ככזה שיגרום כאן לכאוס היה שגוי ואפילו מרושע".

"ממשלה ששלחה את אזרחי מדינת ישראל לגור וליישב את חבל קטיף- הייתה הממשלה שפינתה אותם", אמר בנאומו. "ממשלת ישראל. השימוש בחיילי צבא ההגנה לישראל, שמטרת גיוסם היא להגן על החברה הישראלית היה לא במקום ולא ראוי. שימוש בצעירים וצעירות שרק התגייסו ושנפגעו נפשית מפינוי האנשים והנשים, ונפגעו נפשית מהקריעה שבבחירה בין פינוי לסירוב פקודה. הלב עדיין קרוע. עדיין 'לא התגברנו' על גירוש גוש קטיף. אנחנו עדיין כואבים ועדיין מתגעגעים".

"החברה הישראלית לא הייתה איתנו", הוסיף אורבך. "כחלק מהקמפיין נגד הגירוש ניסינו לעשות מפגשים של פנים מול פנים, לצאת לרחובות ולדבר אל האנשים, אבל החברה לא הבינה. באותם ימים, הבנתי והגעתי למסקנה שהחברה הישראלית והציונות הדתית עדיין צריכים לעשות פעולות מחברות. אנחנו צריכים למצוא את המילים המשותפות, את המטרות המשותפות, את הדרך בה אנחנו יכולים ללכת יחד. ולהילחם עלינו. זה לא קשה, פשוט צריך לחזור אל השורשים והערכים המשותפים של כולנו".

"אחת הסיבות שבגללן 'עדיין לא התגברתי' היא כי אני מרגיש שהשבר הגדול מול עם ישראל והחברה הישראלית שקרה בגירוש עדיין לא תוקן", הסביר. "ואולי לא עלינו המלאכה לגמור, אך ודאי איננו רשאים להיבטל ממנה. היינו שם בחבל הארץ הפורח, עם אנשים ונשים מלח הארץ. אנשי תורה וחינוך, חקלאים יראי שמיים. נערים ונערות שעשו מעשה ציוני ממדרגה ראשונה. משפחות שהפריחו את השממה והחיו את האדמה. בתקופת הגירוש הבנתי שהציונות הדתית לבד במערכה על ארץ ישראל, ולבד במערכה הכללית. החברה הכללית לא הבינה אותנו. מי שזוכר את הפעולות האזרחיות הנפלאות של ועד מתיישבי גוש קטיף, מי שזוכר את השרשרת האנושית הגדולה שהקיפה את רחבי מדינת ישראל, מבין על מה אני מדבר".

"גירוש גוש קטיף היה ועודנו חלק משמעותי בהיסטוריה של עם ישראל ושל מדינת ישראל, ולא ייתכן שזה לא יהיה ברור שעדיין צריך לדבר על השבר ושעדיין צריך לרפא אותו", הוא הוסיף.