בן אנד ג'ריס לא לבד. הרבה חברות במהלך השנים בחרו בפרקטיקה של חרם על התנחלויות, חלק יותר בהצלחה וחלק פחות. מי אלה שנסגו בהם אחרי מחאה? מי אלה שהתעקשו לעמוד מאחורי ההחלטה? אם נסתכל על ניסיון העבר, נראה שלפעמים לחץ של חרם נגדי יכול לעבוד מצוין.

כמובן, נזכיר שלא הזכיין הישראלי החליט על המהלך, אלא החברה הבינלאומית וחברת יוניליוור. בעוד שנה וחצי תופסק ההתקשרות בין הזכיין לבין החברה, שעד אז ימשיך למכור את הגלידה בכל רחבי הארץ ומסרב להחרים ציבורים במדינה.

KLP

רק לפני שבועיים, הודיעה קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה, KLP, כי היא משכה את השקעותיה ב-16 חברות הקשורות ליהודה ושומרון, בהן מוטורלה, בזק, סלקום ופרנטר. הקרן מנהלת נכסים בשווי של 95 מיליארד דולר.

"יש סיכון בלתי מתקבל על הדעת שהחברות הללו תורמות לפגיעה בזכויות אדם בעקבות הקשר שלהם להתנחלויות בגדה המערבית הכבושה", אמרו בחברה.

ההחלטה התקבלה בעקבות דוח עם של האו"ם עם רשימה שחורה מ-2020 בו מופיעות 112 חברות שפועלות ביהודה ושומרון. לטענת KLP, החברות הללו מפרות את החוק הבינלאומי, היות שהן מסייעות לביסוס השליטה הישראלית באזור, מה שעומד נגד "קווי היסוד המוסריים" של החברה.

בתגובה גינתה ישראל את פרסום הרשימה, ומחתה על היחס של נציבות זכויות האדם כלפיה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שרת הפנים איילת שקד במפעל בן אנד ג'ריס בבאר טוביה

Airbnb

דוגמה אחת טובה לחברה שחזרה בה מהחלטתה להחרמת ההתנחלויות היא חברת Airbnb. החברה הודיעה ב-2018 כי היא תסיר פרסומים של בתים להשכרה בהתנחלויות ביהודה ושומרון. החברה החליטה על צעד זה לאחר ביקורת מצד בכירים פלסטינים וארגוני זכויות אדם על כך שאפשרו פרסום בתים מהשטחים. בתגובה החליטה החברה להסיר את כל הפרסומים הללו מהפלטפורמה, בטענה ש"ההתנחלויות הן בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני".

(צילום: שאטרסטוק)

במחאה על כך הוגשו תביעות רבות נגד החברה על ידי משכירים ושוכרים. על רקע הלחץ, החליטה החברה ב-2019 לחזור בה מהחלטה, ולאפשר פרסומים של דירות ביהודה ושומרון.

"אנו מבינים את המורכבות של הנושא שהופיע בהודעת המדיניות הקודמת שלנו" אמרו ב-Airbnb. "החברה מעולם לא החרימה את ישראל, עסקים מישראל, או את 20 אלף הישראלים שפעילים בפלטפורמה. תמיד רצינו לאחד אנשים ונמשיך לעבוד עם הקהילה על מנת להגיע למצב הזה".

מקדונלד'ס

גם רשת ההמבורגר הפופולרית לא טמנה את ידה בצלחת. ב-2013 הודיע הזכיין הישראלי של רשת מקדונלד'ס עמרי פדן על סירובו לפתוח סניפים מעבר לקו הירוק.

(צילום: שאטרסטוק)

מצד המתווכים שאחראים על שטחי המסחר בקניון נטען כי ההחלטה הגיעה בעקבות דעותיו הפוליטיות של פדן, על רקע היותו אחד ממקימי תנועת 'שלום עכשיו'. אך הוא טען כי מדובר בהחלטה של הרשת, וזו אישרה כי פעולות מעבר לקו הירוק "תמיד הייתה נגד המדיניות של הרשת".

החרם על 'אחוה'

חברת החלבה המיתולוגית 'אחוה' חוותה גם היא את חרב החרם, כשחברת התעופה בריסל איירליינס החליטה ב-2016 לא להגיש יותר את מוצריה בטיסות בעקבות מיקומו של המפעל שלה באזור התעשייה ברקן שבשומרון.

הכול התחיל כשנוסע פרו פלסטיני התלונן כשקיבל את החטיף כקינוח בטיסה של החברה, והתלונן לחברה כי החטיף מיוצר "בשטחים כבושים". בעקבות פנייתו הוחלפה החלבה בקינוח אחר.

(צילום: שאטרסטוק)

ההחלטה גרמה לתרעומת רבה, כולל קריאות לחרמות נגד והתערבות של בכירים בממשלה ושגרירויות בריסל וברלין. שר התיירות דאז יריב לוין אמר כי "לחברה כזו אין מקום בשמיה של מדינת ישראל, וראוי כי שמה יימחק מלוח הטיסות בנתב"ג".

כשבוע לאחר ההחלטה, חזרה בה בריסל איירליינס, והודיעה כי היא מחזירה את החטיפים למטוסיה. בהודעת החברה לשגרירות נאמר: "אחוה היא אחת הספקיות הנאמנות שלנו, זאת ללא קשה למקום ייצוא המוצרים, ולכן נמשיך לקבל מוצרי אחוה על טיסותינו". עוד מחאה שעבדה.

אוקספם וסקרלט ג'והנסון

כמובן, מי יכול לשכוח את אחד ממקרי החרם המפורסמים ביותר – תקרית אוקספם. הארגון, המאגד בתוכו ארגונים הפועלים ב-98 מדינות בעולם במטרה למצוא פתרון לבעיית העוני, הצטרף לחרם נגד מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון החליטה להתפטר מתפקידה כשגרירת הארגון, בשל תמיכתו בחרם על ההתנחלויות והלחץ שהפעיל עליה עקב כך, לעזוב את תפקידה כפרזנטורית של מפעל סודהסטרים שמעבר לקו הירוק.

ראש הממשלה בנט, שאז כיהן כשר התפוצות, שיבח את ג'והנסון עם תמונה שלה, תחת הכיתוב "יפה גם מבפנים".

בתגובה אמרו באוקספם כי "אוקספם מכבדת את עצמאותם של שגריריה, אך אנו מאמינים שעסקים שפועלים בהתנחלויות מקדמים את העוני ומונעים זכויות אדם מהקהילות הפלסטיניות שלהן אנחנו מסייעים. אוקספם מתנגדת לכל סחר עם ההתנחלויות הישראליות".

סימון המוצרים של האיחוד האירופי

לא רק חברות פרטיות משתתפות בחרם הכלכלי על מוצרים מהתיישבות ביהודה ושומרון. לאחר מאבק משפטי ארוך בן כמה שנים, קבעו ב-2019 באיחוד האירופי כי על כל 28 המדינות לסמן מוצרים המגיעים מהתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ולסמן בצורה ברורה כי מדובר במוצר המגיע מ"התנחלות ישראלית".

(צילום: שאטרסטוק)

בישראל ובארה"ב גינו את ההחלטה, אך שגריר האיחוד האירופי הגדיר אותה "חלק ממדיניות הצרכנות של האיחוד האירופי".

חרם אוסלו

ישנם גם ערים של מדינות מערביות אשר מחרימות מוצרים מההתנחלויות. ב-2019 קבעה מועצת העיר של בירת נורבגיה, אוסלו, כי תחרים מוצרים ושירותים המיוצרים בהתנחלויות.

"לעם הפלסטיני, שצריך להתמודד עם כיבוש בלתי חוקי בכל יום, מגיעה תמיכה בינלאומית", אמרה סוניבה אידסוול, יו"ר המועצה. "זוהי אחריות בינלאומית לא להפר זכויות אדם ואת החוק הבינלאומי. אני גאה בכך שמועצת העיר אוסלו לוקחת צעדים למנוע רכישת מוצרים התומכים בכיבוש בלתי חוקי של פלסטין".