מה זה "חוק האזרחות"?

שמו המלא הוא חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). הוא נחקק בשנת 2003, בשיא ימי האינתיפאדה השנייה, על ידי הכנסת כחוק זמני וזאת במטרה למנוע מתן אזרחות ישראלית או תושבות בישראל, לפלסטינים תושבי יהודה והשומרון או רצועת עזה (ולתושבי מדינות עוינות מסוימות) שהם בני זוג של אזרחים ישראלים.

החוק הוא למעשה 'סגירת פרצה' של סעיף 7 בחוק האזרחות, שנחקק בשנת 1952, ומאפשר לזרים שמתחתנים עם ישראלים קבלת אזרחות ע"י נישואין.

למה הוא נחקק?

לחוק ניתן הסבר רשמי והוא הצורך הביטחוני: בדברי ההסבר של החוק נכתב כי הוא נועד למנוע מצב בו אדם שקיבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרח או תושב ישראלי וינצל את חופש התנועה שלו במדינה כדי לסייע במעשי טרור.

עם זאת, עוד תכלית "נסתרת" של החוק היא הסוגיה הדמוגרפית. החשש הוא שע"י השתקעות של פלסטינים רבים, עלול בפועל להיות מימוש 'זכות השיבה' של פלסטינים לישראל "מהדלת האחורית" ולכך לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע ברוב היהודי של מדינת ישראל.

בכמה פלסטינים מדובר?

לפי משרד הפנים שפורסמו בשנת 2020 , בשנים האחרונות הוגשו סביב 800 עד 1,000 בקשות בכל שנה למטרת איחוד משפחות. נכון לשנת 2020 שהו בישראל כ-13,000 פלסטינים שקיבלו היתרי כניסה או מעמד ארעי לצורכי איחוד משפחות, וזאת לפי החריגים שנקבעו בחוק.

כמה מעורבים בטרור?

בשנת 2020 הציגו גורמי הביטחון בוועדה בכנסת, כי בין השנים 2001-2020 היו 45 פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל בעקבות איחוד משפחות קשורים לעבירות טרור (בשנים 2018-2020 – מספר זה ירד לאפס). לפי אותם נתונים, במהלך 2001-2020 היו 109 ישראלים המוגדרים כ"דור ב'" למשפחות שנוצרו כתוצאה מאיחוד משפחות מעורבים בעבירות טרור – 16 מהם בין השנים 2018-2020.

Photo by Issam Rimawi/Flash90

למה זה לא חוק קבוע?

מלכתחילה תוקף החוק היה לשנה אחת ולממשלה ניתנה הסמכות להאריך תוקף זה בצו, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה. מאז, הממשלה והכנסת מאריכים כל קיץ את תוקפו לעוד שנה.

הסיבה שזה לא חוק קבוע, הוא מכיוון שצריך כל שנה לבחון את הצורך הביטחוני. מדובר בחוק הפוגע לכאורה בזכויות אזרחיות ולכן צריך להצדיק אותו כל שנה מחדש, ע"י חוות דעות ביטחוניות ומשפטיות.

ראש השב"כ ארגמן בדיון בכנסת (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

מהו הליך הארכת החוק?

על מנת להאריך את החוק, מתקיים דיון משותף של ועדת חוץ וביטחון יחד עם ועדת הפנים של הכנסת, שם בוחנים שוב את הצורך בהמשך חלות החוק. אם הוועדה מאשרת, ההצבעה עולה למליאת הכנסת להצבעה אחת בלבד.

איזה רוב צריך לחוק?

לא מדובר בחוק יסוד ולכן מספיק רוב רגיל בקרב חברי הכנסת. המשמעות שאין צורך שהקואליציה תגבש רוב מוחלט של לפחות 61 ח"כים.

גם אם חלק מחברי הקואליציה הנוכחית כמו רע"מ או מרצ יתנגדו לחוק, יש מספיק תומכים. אך אם חברי האופוזיציה הימניים יגיעו ויצביעו אקטיבית נגד – ייתכן ולא יהיה לחוק רוב.

מה האופוזיציה מימין רוצה?

ישנם שתי טענות למפלגות הימין שבאופוזיציה: (1) אין סיבה שהם יתמכו בחוק ויסייעו לקואליציה שמורכבת ממפלגות לא-ציוניות. לדבריהם, שבנט ולפיד יתמודדו עם הרכב הממשלה שלהם, ללא סיוע חיצוני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ח"כ שמחה רוטמן מסביר על חוק איחוד משפחות

(2) ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיש הצעת חוק יסוד ההגירה, שמטרתה להסדיר את הסוגיה בצורה מלאה וללא חוק זמני, שלטענתו ממילא מחורר ולא רלוונטי לאחר התערבות בג"ץ בשנים קודמות. הליכוד הציע  לקואליציה להעביר את החוק הזה במקום, והם יתמכו בכך, או לחלופין להאריך את חוק האזרחות בתקופה קצרה (חודשיים למשל) ובזמן הזה לקדם את החוק של רוטמן.